מה לא שמעתי על הסרט הזה לפני שהלכתי לראות אותו.
חלק אמרו שהוא גאוני, מתוחכם, סרט השנה.
אחרים אמרו שהוא ארוך, מייגע, לא מובן.
בדרך כלל כשסרט מתחלק לשתי הקבוצות האלה, אני יודע שאני הולך לסרט מאוד חכם ופילוסופי שכנראה או שאנשים
הבינו ואהבו, או שלא הבינו ולכן שנאו.
מה רבה היתה האכזבה כשגליתי על המסך לפני סרט שמתימר להיות חכם, אבל מאפיל על עצמו בחכמתו ונאבד בתוכה.
ביציאה מהאולם ההרגשה היתה שהיוצרים באיזשהו מקום נאבדו בתוך עצמם ובמקום להביא אותי לשאול שאלות כמו
מה אני איבדתי או לא הבנתי בסרט החכם הזה, יצא ששאלתי את עצמי- מה הם איבדו או לא הבינו שהם סותרים את
ומאבדים את הקוים של עצמם.
אולי גם אני לא הבנתי את הסרט, אולי גם עלי הוא היה גדול, או שאולי היוצרים הסתבכו כלכך שהם יצרו סרט שנכנס
למערבולת בעצמו, ובתוך הלולאה האינסופית שלהם- הם קברו בכספת גם את ההבנה וההגיון של הסרט (מתוך הסרט).
בשורה התחתונה, אני לא ממליץ. אבל מצד שני, האם אני באמת אחד מאלה שהבינו את הסרט, או שאולי אני רק מתימר?