אחרי הסרט הראשון באתי עם כל-כך ציפיה. ציפיה לשירים טובים, לריקודים יפים, ולסיפור חמוד.
אבל לא.
השירים בסרט ההמשך הזה נורא מאולצים. במקום להיות פשוט שירים, הסרט מביא לנו שירי טקסטים ארוכים ומורכבים. במקום דואטים שובים, יש הרבה שירה קבוצתית המונית ומפחידה.
יש כמובן שני דואטים של טרוי וגבריאלה בסרט, והם בסדר גמור. אבל לא שובים כמו השניים שלהם בראשון. אבל לא יודע, אולי בשמיעה חוזרת אוהב אותם יותר.
הריקודים הם בכוריאוגרפיה מאוד המונית. למען האמת יש ריקודים יפים וכוריאוגרפיה טובה, אבל אני אישית נורא ציפיתי לריקודי ג’אז של ריאן, ביחד עם שארפיי כמובן, אבל גם בלעדיה לא הייתם שומעים אותי מתלונן יותר מדי.
הסיפור מאוד נדוש וחרוש. לא שהסיפור של הסרט הקודם לא היה נדוש. אבל הסיפור של הסרט החדש כל-כך לעוס ומאוס ונמרח, ובלי דואטים יפים זה פשוט משעמם.
הסיפור אגב, הוא המשך של הסרט הקודם. שנת הלימודים נגמרת והילדים יוצאים לחופשת קיץ. הם מחפשים עבודה ומתקבלים כולם לעבוד בקאנטרי של הורים של ריאן ושארפיי. שארפיי, שדלוקה על טרוי, מנסה לגרום לו להיות איתה ומסדרת לו חיים נוחים ועתיד טוב, והוא משתנה בגלל זה, מתרחק ובוגד בחברים שלו ובגבריאלה (לא בצורה הזאת!).
זה סרט חובה, כי זה ההמשך של היי סקול מיוזיקל. אבל אחרי שתראו אותי אל תאמרו שלא הזהרתי שתתאכזבו ואולי תשתעממו...