רוב התושבים בשכונת ואדי סאליב היו עולים שהגיעו לארץ בעשור הראשון. ההתפרצות האלימה בואדי סאליב ניזונה מתחושות תיסכול, קיפוח ואפלייה שנבעו מקשיי קליטתם בתחומים שונים דיור , אחוז גבוה של מובטלים ושל מועסקים ברמת שכר נמוכה , רמה ירודה של שירותים קהילתיים בשכונה לעומת שכונות סמוכות בעיר.
התושבים פיתחו עוינות וחשדנות כלפי המימסד, וראו בו אחראי לחוסר ההצלחה בקליטתם ולאפליה בינם לבין קבוצות אחרות בחברה הישראלית.
השפעות אירועי ואדי סאליב על החברה בישראל
• שאלת הקיפוח של יוצאי ארצות אסיה ואפריקה הועלתה בפעם הראשונה במלוא חריפותה בפני כלל אזרחי מדינת ישראל . התמונות מהאירוע , שפורסמו וזכו לחשיפה רחבה בכל אמצעי התקשורת , עוררו דיון ציבורי, ובעקבותיו הוצבו לראשונה סימני שאלה בנוגע למדיניות הקליטה של העולים.
• בעקבות פרסום המלצות החקירה ביצעו הממשלה והעיריות תיקונים ושיפורים מיידיים כמו : הגדלת שכר פועלי הדחק, הגדלת מכסות ימי העבודה בחודש שנותנות לשכות העבודה , זירוז מתן קצבאות למשפחות מרובות ילדים, נסיונות לפתור בעיות של מחוסרי דיור ומפוני מעברות.
• המפלגות הפוליטיות הותיקות הגדילו את מספר המועמדים יוצאי צפון אפריקה ואסיה והוקמו כמה רשימות עדתיות.
• המהומות יצרו דינמיקה שהשפיעה באיטיות על המגמה לשפר את חינוך הדור השני של יוצאי אסיה ואפריקה ולהביא לשיפור ברמת חייהם ובדפוסי התעסוקה שלהם.
• בטווח הקצר- האירועים לא הביאו לשינוי במצבם של עולי ארצות צפון אפריקה אך הם היו הניצנים הראשונים למפנה שהוליד בשנות ה- 70 את תנועת "הפנתרים השחורים" ותנועות מאבק נוספות