ראשי > דיבורים > צב ראשון
1. הרס תשתיות בצפון המדינה, הפניית תקציבים לשיקום ופיצויים לנפגעי המלחמה.
2. אובדן השקעות ברוסיה הקומוניסטית.
3. הפיצויים מגרמניה לא הועברו כסדרם בשל קשיים כלכליים בגרמניה.
4. הדפסות כספים שהובילו לאינפלציה - ירידת שער הפרנק.
5. המשבר העולמי (1929) - פגע בייצוא והאבטלה גדלה.
התמודדות:
1. נסיון למצוא איזון בין תעשיה לחקלאות (צרפת ארץ חקלאית, ונסיון השיקום גם דרך החקלאות).
2. התמודדות עם האבטלה ע"י צווי חירום והגבלה חוקית בשנות ה - 30 של כניסת זרים ופליטים.
3. דרישה נחרצת מגרמניה לעמוד בתשלום הפיצויים: ב - 1922 כאשר גרמניה פנתה לבקש דחיה בתשלומים, בניגוד לבריטניה - לא הסכימה. דוגמא: משבר חבל הרוהר 1923.
4. 1924 - כינון יחסים עם בריה"מ והשקעת ידע.
5. התבססות על משאבים מהקולוניות.
ב. ציין שלושה מאפיינים של הקבוצות השונות של היהודים בצרפת. תאר שתיים מתגובות היהודים להתגברות האנטישמיות בצרפת.
יהודים צרפתים בני דת משה: (ISRAELITES) כ - 90,000.
מעמד משפטי ואזרחי: בעלי אזרחות צרפתית,
מוצא: חלקם (בצפון - אלזס לוריין) אשכנזים, בדרום - ספרדים.
כלכלה: חיו בערים הגדולות, לרוב פריז. עסקו במסחר, מקצועות חופשיים, חלק במגזר הציבורי ואף פוליטיקה.
פוליטיקה: השתדלו להיות ניאוטרלים, ולא להיות מזוהים פוליטית
תרבות/דת: לא היו מחוברים למוסדות דתיים או בתי כנסת - יהודים משולבים. זיקה רופפת ליהדות, וקשר הדוק לתרבות הצרפתית, ושאפו להפיץ את התרבות הזו (כי"ח) - ראו עצמם צרפתים.
חינוך: ילדיהם נשלחו לבתי ספר ציבוריים, חילוניים ורפובליקנים.
ציונות: התעניינו, אך הדגישו את אי מעורבותם האישית - שכן ראו בצרפת את מולדתם.
יוצגו ע"י הקונסיסטואר - הארגון המרכזי של יהודי צרפת + החילונים התאגדו סביב אליאנס (כי"ח).
יהודים זרים
ערב מלחמת העולם השנייה כ - 200,000.
מוצא: שלושה גלים נבדלים:
זרים ממוצא אשכנזי - כ - 175,000. רובם פליטים ממזרח אירופה.
זרים ממוצא ספרדי - כ - 30,000. צפון אפריקה, תורכיה ויוון.
יהודי גרמני, אוסטריה וצ’כיה - כ - 100,000. הגיעו בעקבות הרדיפות הנאציות, בשנות ה - 30. רובם ממוצא פולני, ולכן גורשו מארצות אלה. לאחר תום הויזות נשארו.
מעמד משפטי ואזרחי: בשנות ה - 20 התאפשרה התאזרחות (חוק מפורש משנת 1927). אולם, משנת 1932 חוק חדש, שאוסר התאזרחות לאלה שיגיעו משנה זו, פרט לבודדים שמוגדרים כמבוקשים לשלטון ולכלכלה הצרפתית. לכן משנה זו יהודים לא מקבלים אזרחות.
כלכלה: רובם חיו בערים הגדולות, בעיקר בפריז. התקשו למצוא עבודה, בעיקר לאחר 1932, אז לא היו בעלי אזרחות ורישיונות עבודה. מעמד הפועלים. עסקו בעיקר בטקסטיל, תעשיית נעלים, מסחר. הגיעו בשיאו של השפל הכלכלי ונתפסו כמתחרים על מקומות עבודה, מסיבה זו לא קיבלו היתרי עבודה, ונעזרו בפילנתרופיה של היהודים הותיקים.
הרוב המכריע של המהגרים היו במצב כלכלי קשה בתקופה שבין שתי המלחמות. הדור השני קיבל אזרחות והתאקלם.
פוליטיקה: שדנות מוחלטת במדינה ובשלטון - בעלי אוריינטציה מאוד פוליטית! עמדו על זכותם לנקוט עמדה פוליטית משלהם, ולא הסכימו לקבל הנחיה פוליטית מאת הוותיקים. לא חשו חובה להיות נייטרלים, ארגנו כנסים, אסיפות והפגנות.
תרבות/דת: נאמנות וזהות יהודית חזקה טיפחו את תרבותם.
חינוך : בתי ספר ציבוריים, חילוניים ורפובליקנים.
ציונות: לרבים נטייה לציונות. הפעילים הציונים הראשונים בצרפת היו ה"זרים".
תגובות לאנטישימיות:
התגובות היו שונות בקרב הותיקים והחדשים, לא הצליחו לגבש תגובה אחידה.
האיזראליטס:
חששו לסכן את הנייטרליות הפוליטיות המוצהרת שלהם, להראות באור לא פטריוטי ולא רצו לייחד את עניין הזרים היהודים מכלל הזרים. פירשו את התחדשות האנטישמיות בצרפת בזרותם של המהגרים היהודים החדשים. הם נקטו בשתי אסטרטגיות:
1. הדגשת מחויבות צרפת לערכים הדמוקרטים והליברלים, ונאמנותם לצרפת.
2. לגרום לזרים להתבולל.
ב - 1934 הקימו האיזראליטס את "האיגוד הפטריוטי של יהודי צרפת וגם ניסו להרגיע את פעולות המחאה של המהגרים: למנוע מהם להשתתף בהפגנות אנטי-נאציות, ופעילויות אחרות.
המהגרים:
לא הסכימו עם התפיסה של האיזראליטס שנתפסו בעיניהם כפייסנים וכנועים:
1. לא הסכימו שיש להפריד בין אנטישמיות ופוליטיקה.
2. לא הסכימו לקשר שיצרו הוותיקים בין בואם של היהודים הזרים לבין התחדשות האנטישמיות (זו הייתה מתחדשת בכל מקרה).
הם פעלו במוסדות שהקימו: א. לשפר את מצבם המשפטי והכלכלי של הזרים.
ב. לבוא לעזרת הפליטים.
ג. למחות נגד האנטישמיות.
עסקו המהגרים בפעילות מחאה פומבית: הפגנות בניגוד לטון השקט של הקונסיסטואר ואליאנס שנמנעו מלהתבטא נגד הנאציזם, ולהחרים סחורות גרמניות.
8. צרפת והיהודים בה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם
הסבר את השפעת תוצאות מלחמת העולם הראשונה על צרפת בתחום הביטחון. תאר שתי דרכים בהן התמודדה צרפת עם קשיים אלה.
1. חשש מגרמניה, ולא סומכת על "חבר הלאומים".
2. מחסור בחיילים בשל השנתונים החסרים כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה.
3. בשל חוק 40 השעות (חוק סוציאליסטי) התעשייה של צרפת ייצרה פחות משל גרמניה (שם עובדים 60 שעות).
4. למרות רצונה לצמצם את כוחה של גרמניה - הרגישה נבלמת לאורך שנות ה - 20 וה- 30.
התמודדות:
1. הסכמי הגנה: 1. עם מדינות חדשות ממזרח לגרמניה 2. 1925 הסכם לוקרנו - צרפת גרמניה - חוזה אי התקפה ועזרה הדדית, הכרה בגבולות הקיימים.
2. הקמת קו מז’ינו - תפיסה דפנסיבית.
3. תלות גדולה בבריטניה כתפיסת ההתמודדות העתידית והגררות אחריה למדיניות הפיוס.
ב. הסבר את הסיבות להתגברות האנטישמיות בצרפת בשנות ה - 30 וציין שני גילויים שלה.
מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה, קיבלה ממשלת צרפת את ההגירה בברכה: תוספת לכח העבודה שנפגע. המשברים בשנות ה -30 הוציאו את השד האנטישמי מן הבקבוק - הוא פגע בראש וראשונה ביהודים הזרים, אולם התעמולה הייתה מכוונת לכלל היהודים. סיבותיה:
1. עם המשבר הכלכלי, נתפסו הזרים כמתחרים על מקומות העבודה.
האבטלה הקשה, הובילה גם את השמאל, בייחוד אנשי האיגודים המקצועיים, נסחפו לשנאת זרים, שהם מקור מתחרה למקומות עבודה.
2. עם החרפת המשבר הבינ"ל - המהגרים החדשים נתפסו כבעיה במדיניות החוץ של צרפת: האשמה כפולה וסותרת: היהודי עלול להיות גייס חמישי אם תפרוץ מלחמה ומאידך, הוא עתיד לדחוף את צרפת למלחמה לא לה.
3. הקוטביות הפוליטית, והתחזקות הימין הובילו להפגנות המונים ברחובות נגד המהגרים והכניסו את האנטישמיות לחיים הפוליטיים בצרפת. ראש הממשלה היהודי הסוציאליסטי ליאון בלום (1936) חיזקה את הסטראוטיפ האנטי יהודי - של המהפכן ואנטי בורגני.
4. גל הקסנופובי והגזעני הכללי בשנות ה - 30, בעקבות המשברים הכלכליים.
האנטישמיות הצרפתית ינקה ממספר גורמים:
משנת 1935 התרבו הגרושים של פליטים חסרי מסמכים מתאימים.
מ - 1938 ניסתה הממשלה הצרפתית להגביל כניסתם. הועלה רעיון לעוצרם במחנות מיוחדים.
הוצאו יוצר ויותר הגבלות על ההגירה,שלילת אזרחות מ"זרים שלא ראויים לתואר אזרח צרפת" והגירושים התרבו.
גרמניה הנאצית
היטלר וראשית המפלגה הנאצית .
אדולף היטלר נולד ב 1889 בכפר אוסטרי ליד הגבול הגרמני. בתום לימודיו התיכוניים עבר לגור בעיר וינה, שם ניסה להתקבל מספר פעמים לאקדמיה לאמנות אך נכשל. בתקופה זו גיבש היטלר את השקפת עולמו. ב1913 עזב את וינה ועבר להתגורר במינכן, בירת בוואריה, בדרום גרמניה.
כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה התגייס היטלר לצבא הגרמני. במסגרת שירותו הגיע לדרגת רב"ט, ונפצע פעמיים במלחמה. בתום המלחמה חזר למינכן והועסק "כקצין חינוך" ע"י ועדת חקירה צבאית שקמה במטרה לטהר את הצבא מיסודות מהפכניים. במסגרת עבודתו נתקל "במפלגת הפועלים הגרמנית", שהייתה אחת מעשרות המפלגות הימניות שהציפו את גרמניה אחרי המלחמה.
המפלגה מצאה חן בעיני היטלר ומיהר להצטרף אליה, תחילה כחבר השביעי בוועדה המרכזית וב1921 נבחר למנהיג הבלעדי שלה , הודות לכישוריו כמארגו ואיש תעמולה.
הוא שינה את שם המפלגה "למפלגת הפועלים הגרמנית הנאצינל סוציאליסטית" ובקיצור "נאצית". הוא בחר את דגל המפלגה - אדום ובו עיגול לבן ובו צלב הקרס "סווסטיקה" (סמל פולחני הודי עתיק המצביע על כוחה של השמש). הוא הנהיג את הקריאה - "הייל היטלר" ואת הניף היד למעלה כברכת השלום הנאצית.
לאחר מכן החל במסע תעמולה נרחב.
ב 1921 הקים היטלר את הכוח הצבאי של המפלגה "פלוגות הסער" ה - אס. אה. S.A. - אלה היו לובשי המדים החומים ובראשם עמד ארנסט ראהם. מטרות האס אה. היו:
א) להגן על אסיפות הנאצים מפני תומכי הרפובליקה ואנשי הימין המתחרים.
ב) ב) להרוס ולפגוע באסיפות פוליטיות של מפלגות יריבות .
ג) להטיל טרור ופחד ברחובות תוך הפגנת עוצמה צבאית .
ניסיון ההפיכה.
בראשית דרכה מנתה המפלגה הנאצית כ 2000 חברים, אך לאחר הפלישה הצרפתית לחבל הרור ב 1923 מנתה 55 אלף איש. אז החליט היטלר כי הגיע השעה לנסות לתפוס את השלטון , קודם במחוז מגוריו ובהמשך אולי, בגרמניה כולה. . בנובמבר 1923 ניסו היטלר וחבריו להשתלט על מרתף הבירה במינכן והכריזו על "המהפכה הלאומית החדשה". הניסיון נכשל. היטלר ועוזריו נתפסו והועמדו למשפט. היטלר נשפט לחמש שנות מאסר - אך לבסוף קיבל חנינה ושוחרר לאחר שבעה חודשים בלבד. בתקופת מאסרו כתב היטלר את סיפרו - "מיין קאמפף" מלחמתי - שהפך לאחר מכן לספר החשוב ביותר בגרמניה הנאצית, ובו ירט את עקרונות האידיולוגיה הנאצית.
האידיולוגיה הנאצית.
התורה הנאצית אינה מקורית ואינה חדשה. שורשיה נעוצים בתורות וברעיונות שפורסמו במהלך המאה ה 19 וראשית המאה ה 20. עיקר החידוש היה בלהט, בדבקות , ובמיוחד בניסיון להגשים את הרעיונות הלכה למעשה.
1. תורת הגזע - היא המרכיב המרכזי באידיולוגיה הנאצית. תורת הגזע פותחה מתורת האבולוציה של דרווין. במאה ה 19 ניסו קבוצה של פילוסופים , שכינו עצמם דרוויניסטים חברתיים, להסביר את התפתחות המין האנושי ע"פ חוקי הטבע של דרווין. ע"פ השקפתם המין האנושי מורכב ממספר גזעים , כאשר המבדיל בין הגזעים הם תכונות חיצוניות כמו צבע עור, גודל הגולגולת וכו’, אך גם תכונות פנימיות כגון אופי כשרון ויכולת יצירה. הגזעים מוינו וקוטלגו לשלוש קבוצות:
1. "יוצרי ומעצבי תרבות"
2. "נושאי תרבות"
3. "הורסי תרבות"
לדעתם הגזע הארי ממוצא צפוני (נורדי), הוא הנעלה שבכל הגזעים. לכן יוצרים האריים את מיטב התרבות האנושית, ולכן הם ראויים להיות ה"גזע העליון", גזע האדונים. אחריהם באים הגזע הסלאבי , האמורים על פי ההשקפה הנאצית לשרת את בני הגזע הארי, ובמקום הנמוך ביותר , הגזע הנחות הגזע השמי, אשר מטרתו להשתלט על העולם ולהרוס אותו.
מנסחי תורת הגזע טענו שהגזע הארי איבד מחיוניותו ברגע שהתערבב עם גזעים אחרים ולא שמר על טוהר הגזע. לכן, יש לנהל מאבק מתמיד בין הגזעים. מטרת המאבק הוא "מלחמת קיום" ו"הישרדות החזקים" (כפי שקורה בטבע) .
2. האנטישמיות – גם רעיון האנטישמיות התפתח בסוף המאה ה19 . בין הגורמים להתפתחותו היו תורת הגזע, האמנציפציה שניתנה ליהודים , וכמובן השנאה על רקע דתי. היטלר לקח את רעיון האנטישמיות והביא אותו לקיצוניות , כאשר מבחינת הנאציזם , היהודי הוא האויב הגדול מכולם.היהודים נחשבים לתת-גזע והם מגלמים את הרוע המוחלט הדם היהודי נתפס כמזהם את הדם הגרמני , לכן יש להיאבק בהם ולהיפטר מהם. היהודים הוגדרו כטפילים , וחיידקים ולכן יש "לטפל" בהם בהתאם.
3. עיקרון מרחב המחייה - רעיון המאבק המתמיד ותורת הגזע הובילו באופן טבעי לרעיון של מרחב מחייה. כיוון שהגזע הארי, ובתוכם הגרמנים, הוא גזע האדונים, עליהם לגדול ולהתחזק. תנאי לגידול העם והמדינה הוא שטח גדול יותר , את השטח ישיגו באמצעות התפשטות מזרחה. כך גם יוכלו לשעבד את העמים הסלאביים אשר ישרתו את בני הגזע הארי.
4. המדינה והלאום כערך עליון - הנאציזם העמיד את הלאום והמדינה כערך עליון. הלאום הגרמני ה"פולק" נתפס כישות ריבונית ששום גורם או עקרון מוסרי לא יכולים להגביל את סמכותו ואת זכויותיו. על פי תפיסה זו רק בעלי דם גרמני , אלה המשתייכים ל"פולק" הגרמני, יכולים להיות אזרחי המדינה , ועל כל בעלי הדם הגרמני ברחבי אירופה להתאחד ולפעול למען חיזוקה של המדינה הגרמנית . מכאן נולד הרעיון שיש לצרף לרייך הגרמני את השטחים המיושבים גרמנים של המדינות השכנות. (אוסטריה, חבל הסודטים בצ’כוסלובקיה ואת מערב פולין.)
5. שלילת הדמוקרטיה , מתפיסה הקודמת של המדינה והלאום כערך עליון , נובעת שלילת הדמוקרטיה, הרואה את תפקיד המדינה כמי שצריכה לשרת את האזרח ולא להפך.
6. המנהיג העליון – הפיהרר - בראש המדינה הנאצית עומד "המנהיג" הקרוי "פיהרר הוא אינו כפוף לשום חוק אנושי, והוא מגלם את אחדות העם והמדינה. יש לציית לו ציות עיוור ללא תנאי מפני שהוא נתפס כדוגמה מושלמת של הגזע הארי, וכמי שמייצג את כל מעלותיו, כוחו וצרכיו של העם הגרמני.
לסיכום - מטרתו של היטלר הייתה להקים "סדר חדש", תחילה באירופה ואחר כך במקומות אחרים. הסדר החדש פירושו:
א. להשמיד ולשעבד גזעים נחותים.
ב. להתפשט מזרחה וליישב שם מושבות של איכרים גרמניים, אשר ישעבדו את הגזע
הסלאבי.
"הסדר החדש" היינו מהפכה טוטלית (מוחלטת), הבאה להרוס את סולם הערכים הישן ולהעמיד במקומו סולם ערכים חדש.
הגורמים לעלייתו של היטלר לשלטון
א. תבוסת גרמניה וחוזה ורסאי – גרמניה הפסידה במלחמת העולם הראשונה . היא נכנעה בשנת 1918. כדאי למנוע את התחדשות המלחמה היא אולצה לחתום על חוזה ורסאי . חוזה זה נתפס בעיני רוב הגרמנים כחוזה שנועד להשפיל את גרמניה . (הקיסר הגרמני אולץ להתפטר, גרמניה הואשמה באחריות לפרוץ המלחמה וחויבה לשלם פיצויים גבוהים , היא חויבה לוותר על שטחים רבים וצבאה צומצם למאה אלף חיילים בלבד. ) גרמנים רבים נותרו בתחושה שיש לעשות הכל כדי למחוק את חרפת ורסאי.
ב. ההתנגדות לרפובליקת וימאר – בתום המלחמה הכריחו את גרמניה לשנות את צורת המשטר שלה . גרמניה הפכה לרפובליקה דמוקרטית , "רפובליקת וימאר" (ע"ש העיר בה נכתבה החוקה). רבים מבני העם הגרמני חשו שזו לא צורת שלטון המקובלת עליהם , ומפלגות שונות גם מצד ימין וגם מצד שמאל ניסו להפיל את המשטר ולשנותו.
ג. בעיית החוקה – ב1919 נוסחה בגרמניה חוקה מאוד דמוקרטית . בחוקה הוגדרו גם תפקידי נשיא המדינה אשר נבחר לשבע שנים ע"י העם כולו. הנשיא מינה ממשלה שהייתה תלויה באמונו של הריכסטאג (בית הנבחרים). אך בתוקף סמכותו יכול היה לפזר את הריכסטאג ולהכריז על בחירות חדשות. סמכות נוספת חשובה : הנשיא היה רשאי לפרסם צווי חירום, אם חשב שהמצב דורש זאת. (צווי חירום, תקנות שיש להם תוקף של חוק , כל עוד מצב החירום נמשך). סעיפים אלה בחוקה הפכו לבעייתם במיוחד בראשית שנות השלושים והם אפשרו לנשיא הינדנבורג למנות את היטלר לתפקיד הקנצלר (ראש ממשלה) , ומאוחר יותר לבטל את הדמוקרטיה.
ד. המשבר הכלכלי הגדול – בשנת 1929 פרץ משבר כלכלי עולמי . המשבר התחיל בארצות הברית אך התפשט על פני העולם כולו. ארה"ב דרשה שגרמניה תחזיר את הכספים שקיבלה ממנה כהלוואות לשיקום הכלכלה בשנות העשרים . כתוצאה מדרישה זו, בנקים גדולים פשטו את הרגל, מפעלי תעשיה רבים הושבתו, מספר המובטלים עלה והגיע הראשית 1933 לשני שליש מכל פועלי גרמניה , והאינפלציה הגיעה לשיאים חדשים .
ה. התחזקותה של המפלגה הנאצית - התנועה הנאצית שהחלה כתנועה קטנה ושולית, החלה למשוך אליה את מרי הנפש, הנוער, המעמד הבינוני ואף חלקים ניכרים מבין הפועלים המובטלים. התעמולה הנאצית החלה להציג את היטלר כ"מושיע" האומה הגרמנית מן המשבר והבטיחה לחם ותעסוקה למובטלים. הם האשימו בתעמולה שלהם את הרפובליקה, את הקומוניסטים, ואת היהודים בגרימת האסון ובהריסת ערכי התרבות הגרמנית. במקביל , החלה להתחזק גם המפלגה הקומוניסטית . ולכן , רבים שהתנגדו לקומוניזם החלו להצביע עבור המפלגה הנאצית כאמצעי לבלימת הקומוניזם.
ו. המשברים הפוליטיים וצווי החירום – כתוצאה מהמשבר הכלכלי וכתוצאה מהתגברות התחושה שאין מוצא למצב הקיים , התקשו הממשלות בגרמניה לתפקד. מפלגות לא הצליחו להשיג רוב בבחירות ולכן לא ניתן היה להקים קואליציות יציבות . הממשלות בעצם שלטו באמצעות צווי חירום אותם הוציא הנשיא. ב 1932 נערכו בחירות לרייסטאג ( בית הנבחרים). הפעם קיבלו הנאצים כ 14 מיליון קולות (37 אחוזים) והכניסו לרייסטאג, 230 נציגים, הם הפכו להיות הסיעה הגדולה ביותר. עדיין לא היה להם רוב , אך היה קשה להרכיב קואליציה יציבה בלעדיהם. היטלר סירה להצטרף לממשלה. בדצמבר , התפטר ראש הממשלה, פון פאפן וראשות הממשלה עברה לפון שלייכר. גם הוא לא הצליח בתפקידו ונאלץ להתפטר. ב 30 לינואר 1933 הטיל הנשיא הינדנבורג, שסירב לערוך בחירות חדשות, את תפקיד הקאנצלר (ראש ממשלה) על היטלר.
כך הגשים היטלר את חלומו , לא ע"י "פוטש" או מהפכה , אלא באופן חוקי. זה היה סופה של רפובליקת ויימאר וראשית הדיקטטורה הנאצית .
התבססות הנאצים בשלטון ובניית המשטר הטוטליטרי
על מנת לבסס את שלטונו פעל היטלר במספר מישורים מקבילים:
הוא ביצע שורה של צעדים שנועדו לבטל את הדמוקרטיה , ובמקביל השתלט על כל תחומי החיים תוך כדי סילוקם של היהודים מהחברה הגרמנית .
צעדים שהביאו לביטול הדמוקרטיה:
פרשת שרפת הרייכסטאג.
כאשר קיבל היטלר לידיו את משרת הקנצלר (ראש ממשלה), היו השרים הנאצים בממשלה במיעוט. אך היטלר היה נחוש בדעתו לרכז את כל השלטון בידיו. לשם כך פיזר את הריכסטאג וקבע מועד לבחירות חדשות במרס 1933.
בימים שלפני הבחירות הפעילו הנאצים טרור עז במדינה. ארגוני ה אס. א. וה אס. אס. השתוללו ברחובות והפיצו שמועות שהקומוניסטים עומדים לחולל מהפיכה. כשבוע לפני מועד הבחירות בליל ה- 27 בפברואר , עלה בניין הריכסטאג באש. ( יש עדויות שהנאצים בעצמם היו אחראים לכך). למרות זאת האשימו הנאצים את הקומוניסטים במעשה.
כבר למחרת שכנע היטלר את הינדנבורג לאשר "צווי חירום להגנת העם והמדינה"
מטרת הצווים הייתה לבטל את זכויות חופש הפרט והאזרח, שהיו קבועות בחוקת ויימאר. במסגרת הצווים בוטלו הזכות להבעת דעה חופשית, בוטל חופש העיתונות, זכות האסיפה, הזכות לפרטיות וכו’.
הוקמו מחנות ריכוז למתנגדי המשטר, אליהם נשלחו ללא משפט.
הוטלו עונשי מוות על עבירות קטנות ועוד. סעיף אחר אפשר לממשלה להשתלט "זמנית" על הממשלות השונות בגרמניה.
"צווי החירום להגנת העם והמדינה" לא בוטלו במשך כל שנות שלטון הנאצים , והפכו לבסיס המשפטי הפורמלי הראשון של משטרו של היטלר.
חוק ההסמכה.
הבחירות של ה 5 במרס נערכו בצל הטרור. המפלגה הקומוניסטית הוצאה מחוץ לחוק. הפעם זכו הנאצים ב 44 אחוז מהקולות יחד עם התומכים בהחזרת הקיסר, השיגו הנאצים רוב מוחלט ברייכסטאג החדש. מצב זה אפשר להם להעביר ב 23 במרס 1933 את "חוק לביטול מצוקת העם והמדינה", שכונה חוק ההסמכה. חוק זה הסמיך את ממשלת היטלר לחוקק חוקים ללא השתתפות הרייכסטאג, כולל חוקים הסותרים את חוקת הרפובליקה.
החוק ביטל למעשה את שיטת השלטון הפרלמנטרי והיטלר הפך באופן רשמי לדיקטטור של גרמניה.
ביטול המפלגות , פרט למפלגה הנאצית , וביטול "המדינות"
במשך החודשים הבאים פוזרו המפלגות השונות, ב 14 ביולי הוכרזה המפלגה הנאצית , כמפלגה החוקית היחידה בגרמניה.
היטלר ביטל את המבנה הפדרטיבי של גרמניה , שהייתה מורכבת מ 18 "מדינות" ובמקומו הוקמה מדינה ריכוזית אחת. אנשיו מונו לתפקיד "מושלי הרייך", כשבסמכותם לפזר את בתי הנבחרים של המדינות. כך הועברו סופית הסמכויות שהיו בידי המדינות לידי השלטון המרכזי.
ליל הסכינים הארוכות.
במקביל להשתלטותו על המדינה פעל היטלר לחיסול גורמים במפלגתו שעשויים היו לסכן את תוכניותיו.
בפברואר 1934 הציע ארנסט ראהם, מנהיג ה אס. א. שארגונו ייטול על עצמו את כל משימות ההגנה על הרייך. ארגונו מנע כשניים וחצי מיליון איש - פי עשרים מהצבא הגרמני הסדיר. משמעות ההצעה הייתה ביטול הצבא והענקת כוח רב לארנסט ראהם. היטלר הבין כי כוחו של ה אס. א. יעניק למפקדו עוצמה העשויה לסכן אותו. כמו כן ידע היטלר שכוח הלחימה שלהם מספיק לקרבות רחוב אך לא למשימות לוחמה של צבא מודרני. מסיבה זו שאף היטלר להגיע לברית עם אנשי הצבא. צעד זה דרש את חיסולו של ארנסט ראהם ושל ארגונו.
ב 30 ביוני חיסל היטלר את אנשי ה ס. א. ומנהיגיו בשחיטה שנועדה בכינוי "ליל הסכינים הארוכות".
איחוד תפקיד הנשיא והקאנצלר בידי היטלר.
ריכוז הסמכויות בידיו של היטלר הושלם באוגוסט 1934 עם מותו של הנשיא הינדנבורג, אז איחד היטלר את התפקיד של ראש הממשלה והנשיא יחד והפך לשליט יחיד.
תוארו הרשמי היה "פיהרר" ו"רייכסקאנצלר" - דהיינו - המנהיג וראש הממשלה.
לאיחוד התפקידים הייתה גם משמעות ביצועית . מכוח האיחוד קיבל היטלר את תפקיד המפקד העליון של הצבא. מעתה, נדרשו מפקדי הצבא וחייליו להישבע לו שבועת אמונים אישית , בדומה לשבועתם המסורתית של חיילי גרמניה למלך.
גרמניה כמדינת משטרה.
לאחר חיסול ה ס. א. שימש ארגון ה ס. ס. למשענת העיקרית של המשטר הנאצי. ארגון ה ס. ס. הוקם תחילה כיחידת עלית שתפקידה היה לשמור על חייו של הפיהרר ובהדרגה הפכו לאחראים על כל ביטחון הפנים של הרייך. התהליך הסתיים ב 1936 עם מינוי הימלר, מפקד ה ס. ס. לסגן שר הפנים ולראש המשטרה.
ב ס. ס. פעלו מחלקות שונות ביניהם: הגסטפו, שהייתה המשטרה החשאית, ה ס. ד. שהיה ארגון המודיעין(ריגול), הוואפן ס.ס. שהיו יחידות לוחמות, וכמובן גולגלות המוות שהיו השומרים במחנות הריכוז. נגד מתנגדי השלטון ננקטו צעדים קשים. הוקמו בתי דין עממיים בהם שפטו כל מי שנאשם בבגידה במשטר ואלפי בני אדם נעצרו ונכלאו במחנות ריכוז בתנאים קשים ביותר.
מצאנו אותו בשדה מול הבית.
שמנו אותו בקרטון ליד המחשב כי זה טוב שצבים סופגים קרינה, הם הופכים לנינג’ות.
אבל הצב שלי לא הפך לנינג’ה. במקום זה הוא חירבן כל היום וכירסם חסה ושאר ירקות.
והוא נהיה עצלן ושמן. אז נראה לי שחררנו אותו חזרה לשדה.
מאז התמקדנו בגידול חתולים.
ב. אוטופיה היה לי 2 צבים במשך שנתיים בערך והם לא עשו כלום בקושי הלכו העיקר שאחרי זה הם הזדיינו ומסרנו אותם לחבר שלי כשהנקבה בהריון והיא ילדה שם איזה 8 צבים הרגה 3 הזכר הרג עוד 2 ונשארו 3 שחיים עד היום (:
אז בקיצור זה בסדר צבים רק מזדיינים ואוכלים..
אפילו ללכת הם לא יודעים..
ד"א... צב זה לא קקטוס
אוקצור צבים חרא של בעל חיים
כשהייתי ילד צעיר עוד יותר בן כ-ד’ שנים, לסבתי היה צב עצום והוא חי במרפסת. וכל המרפסת הייתה מלאה באוכל רק לכבודו, אני לא יודע בדיוק את השתלשלות הארועים, אבל הצב כבר אינו איתנו כיום.[ההודעה נערכה על-ידי onion ב-18/06/2007 02:07:54]
בקיצור מה הפירוש של הפתייה?
בקיצור מה הפירוש של הפתייה?
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%99%D7%A4%D7%90%D7%98%D7%99%D7%94
עכשיו אני מגלה שצריך בכלל לרשום היפאטיה..
ג’יזס אם אתם רוצים לעשות ספאם לפחות תעשו אותו נורמלי!.
ובאמת עדיף את העברות של פיינסק היהודי היקר.