סטאפ מדגמן עצירה פתאומיתחוק מרפי אומר שאם יש דרך שבה דברים יכולים להתפקשש - הם יתפקששו. זהו אינו חוק טבע או חוק מדינה, רק תפיסה צינית משהו, שיכולה להיות מעשית מאד כאמצעי זהירות. אם אתה לוקח את חוק מרפי בחשבון, אתה תשתדל שלא להותיר לדברים שום אפשרות להתפקשש, וזה תמיד טוב.
הולדתו של החוק לוטה בערפל של גרסאות סותרות מצד המעורבים בעניין, אז בלדד יציג בפניך שחזור זהיר של העובדות.
אי-אז, בסוף שנות הארבעים, התקבצה קבוצה של מומחים ואנשי מקצוע בבסיס של חיל-האוויר האמריקני כדי לבדוק כיצד מגיב גוף האדם לעצירות פתאומיות. האיש שעמד בראש קבוצת הניסויים הזו היה ד"ר ג’ון פול סטאפ (Stapp).
הקבר של מרפי ואשתו (תצלום: improb.com)הניסויים נערכו בעזרת מתקן שנע על-גבי מסילת רכבת באורך של כשבע-מאות מטרים. המתקן הואץ לאורך המסלול בעזרת מנועי-סילון, ואז נבלם בפתאומיות על-ידי בלמים הידראוליים. על המתקן הונח הנבדק: לפעמים בובת-מבחן, לפעמים שימפנזה, ולפעמים (כמו בתמונה מעלה) סטאפ עצמו. מכשירים שונים שימשו למדידת ההשפעה של הבלימה על הנבדק, וכאן עלה על הבמה מהנדס צעיר בשם מרפי, שתכנן ובנה מכשיר שמדד את הכח המופעל על הרצועות שהחזיקו את הנבדק במקום בעת הבלימה.
מרפי שלח את המכשיר לאתר הניסוי, אבל כבר אחרי ההרצה הראשונה התברר שהמדידות שגויות לגמרי. מרפי נקרא לאתר הניסוי כדי לתקן את הבעיה, וגילה שאת המכשיר שלו ניתן להרכיב בשתי דרכים שונות, אבל רק אחת מהן נכונה.
בשלב הזה מרפי פלט משפט היסטורי לחלל האוויר. אין לנו תעוד מדויק שלו, אבל כנראה שזה היה משהו בסגנון: "אם יש דרך לא נכונה להרכיב את זה, מישהו ישתמש בה". לא ברור אם הוא ניסה להטיל את האשמה על מישהו אחר, או שהוא פשוט הודה בטעות שלו, אבל כנראה שסטאפ קפץ על המשפט כמוצא שלל רב.
לפי כל העדויות, סטאפ היה טיפוס רהוט ושנון, בעל חיבה מיוחדת לניסוח חוקים. בכל-פעם שמישהו בבסיס היה אומר משהו שהיה נראה לו בעל-ערך, הוא היה מנסח אותו לחוק שנקרא על-שם ההוגה שלו. סטאפ התייחס למאורע כאל שיעור רב-ערך - אסור להשאיר דברים ליד המקרה.
כמה שבועות מאוחר יותר נערכה מסיבת עיתונאים, וסטאפ נשאל איך זה שאף-אחד עדיין לא נפצע בצורה רצינית במהלך הניסויים המשונים שלו. סטאפ חייך ואמר שהם לוקחים בחשבון את חוק מרפי. "איזה חוק?" שאל העיתונאי המופתע. "חוק מרפי", סטאפ הסביר, "אם משהו יכול לקרות, הוא יקרה".
השאר הסטוריה.
עוד כתבה נחמדה בקרידיט לבלדד השוחי