ברוכים הבאים לעולם המרתק של הכנת בירה בבית. בעזרת המדריך הזה תוכלו להכין בבית בירה טעימה ואיכותית בקלות ולהרשים את המשפחה, החברים וגם השכנים.
הכנת בירה בבית אינה מסובכת כמו שהיא אולי נשמעת. התהליך הוא פשוט, צריך לדאוג לציוד, למרכיבים ולניקיון. את כל השאר הטבע יעשה. את התחביב המעט משונה הזה למדתי מחבר החי בוושינגטון אשר מייצר בירה בבית ואף מגדל לשם כך את צמח הכישות (Thank you George!).
בירה שמכינים בבית, ניתן להתאים את הטעם שלה לטעמכם, היא מנצחת בירות תעשייתיות כי היא טרייה, משתמשת בחומרים טבעיים, מתבצעת בתהליכים טבעיים והיא מקור להנאה וגאווה.
האם זה יקר? לא ממש. לאחר ההשקעה הראשונית בציוד כל מה שנותר זה להוציא כ 150 עד 200 ש"ח על סט של מרכיבים (תלוי באיכות) שיכול להניב יותר מ 60 בקבוקי בירה. הכנת בירה בבית היא תחביב הדורש הוצאה כספית מסוימת ומאמץ. אם אינכם רואים את ההנאה שביצירת בירה בעצמכם, חסכו לעצמכם זמן, כסף וטרחה, גשו למכולת הקרובה ורכושו לכם שישייה.
מרכיבי הבירה:
בעקרון, בירה אמיתית מכינים מארבעה מרכיבים עיקריים: מאלט (לתת-שעורה), מים, כישות (סוג של צמח) ושמרים. זהו. בהכנת בירה בבית משתמשים גם בסוכר כדי לצור קרבונציה (גזים) בבירה.
סוגי בירות:
בחלוקה גסה, קיימים שני סוגים קלאסיים עיקריים של בירה: לאגר (lager) ואייל (ale). הלאגר בד"כ כלל בהירה יותר, צלולה יותר, מרירה יותר ומרעננת. בהכנתה נעשה שימוש בשמרים בתסיסה תחתית המתרחשת בתחתית מיכל התסיסה. האייל נוטה להיות כהה יותר ומעט פירותית בטעם ובארומה. בהכנתה נעשה שימוש בשמרים בתסיסה עילית בגובה פני הנוזלים. כמובן שקיימים נגזרות ותתי-סוגים שונים של לאגר ואייל.
בישראל – בירות מכינים בחורף! הכנת הבירה דורשת תנאי אקלים מתאימים, הטמפרטורה המומלצת תלויה בסוג הבירה והיא נעה בערך בין 15 ל 23 מעלות לרוב הבירות. בירות מסוג לאגר, כאמור, דורשות טמפרטורות קרות יותר ופחות מתאימות לאקלים בישראל.
הרכיבים הדרושים להכנת בירה בבית:
פחית תרכיז מאלט (לתת-שעורה)
מים
כישות (מין צמח תבלין כזה)
שמרים.
סוכר תירס. אפשר גם סוכר לבן או חום.
המאלט:
המאלט הוא המרכיב הדומיננטי בבירה. הוא נוצר בתהליך הנביטה של השעורה אשר יוצר אנזימים בדגני השעורה המאפשרים את תהליך התסיסה. מאחר ואנחנו לא הולכים להנביט פה שעורה, כי זה דורש המון עבודה וציוד מתאים, אנחנו נשתמש בערכה מוכנה אשר מגיעה בקופסת שימורים ומכילה מין סירופ כזה, שנראה כמו דבש ובעצם מכיל את המאלט. פחית תרכיז מאלט ניתן לרכוש באתרי אינטרנט בחו"ל ובמעט חנויות לצרכי הכנת יין בארץ. לפעמים התרכיז הזה מכיל גם את צמח הכישות (פרטים בהמשך) וחוסך את ההתעסקות אתו, אבל לא תמיד. קיים גם מאלט אשר מגיע בצורה של אבקה יבשה. תרכיז המאלט הוא בעיקר זה שיקבע את סוג הבירה ואת טעמה. ניתן לבחור תרכיז כזה שתואם את הטעם שלנו.
ניתן למצוא תרכיזים לסוגים שונים של בירות: בירות בהירות מסוג לאגר ( בסגנון היינקן, קרלסברג), : בהירות ומרירות מסוג פילזנר שהיא נגזרת של לאגר (בסגנון בירה מכבי, אפס פילזנר), בירות אדומות וכהות מסוג אייל כהה או חיוור (בסגנון טובורג, קילקני) ובירות כהות-שחורות מסוג סטאוט (בסגנון גינס, מרפי’ס) ועוד.
למתחילים, מומלץ לבחור בירה מסוג אייל כהה או אדום, היא פשוטה יותר להכנה ומתאימה יותר לטמפרטורות בארץ.
מים:
למים שלנו יש השפעה על הטעם הסופי של הבירה וכדאי להשתמש במים באיכות טובה. בעקרון מים מהברז הם בסדר, אך אם המים שלכם באיכות נמוכה או מכילים יותר מדי כלור, כדאי להשתמש במים מינרלים, מים מורתחים או לפחות מסוננים. אני מעדיף שימוש במים מינרלים, זה קצת יקר יותר אבל מבטיח מים נקיים ואיכותיים.
כישות:
המרכיב השני בהשפעתו על טעם הבירה הוא הכישות. הכישות הוא מין צמח בעל פרחים ירוקים בצורת קונוס אשר מושלכים לסיר בעת בישול הבירה. לכישות תפקיד חשוב ביצירת טעם וארומה מרירים אשר מאזנים את הטעם המתוק של המאלט. כפי הנראה, מלבד הטעם, תפקיד הכישות בהיסטוריה של הבירה הוא כחומר משמר בעל תכונות חיטוי.
כישות ניתן להשיג כפרחים בצורה הטבעית, כפרחים מיובשים, בצורה של כדוריות מעובדות ואפילו בתרכיז. היתרון של הפרחים הטבעיים הוא כמובן בטעם אבל הכדוריות המעובדות מחזיקות יותר זמן על המדף, קל יותר להפריד אותן מהבירה ונותנות תוצאות טובות.
כאמור, חלק מתרכיזי המאלט מכילים את הכישות כחלק מהתרכיז, זה חוסך את ההתעסקות עם הכישות ומקל על העבודה אבל מפחית את הגמישות ביצירת טעם ואופי אישי לבירה שלכם.
שמרים:
השמרים תפקידם להפוך סוכר לאלכוהול. אין מדובר באותם שמרים המשמשים לאפייה. יש להשתמש בשמרים מיוחדים לבירה אשר להם סבילות נמוכה לאלכוהול ומביאים לתסיסה מהירה. השמרים יכולים להגיע בצורה נוזלית או יבשה. בד"כ השמרים המתאימים מסופקים כערכה יחד עם תרכיז המאלט בצורתם היבשה בתוך שקית קטנה ואטומה.
סוכר
ישנם סוגים שונים של סוכר, סוכר ביתי רגיל הוא סוכרוז טהור, אשר צריך להתפרק ע"י אנזימים לשני מרכיבים בסיסיים יותר גלוקוז ופרוקטוז בטרם השמרים יוכלו להתסיס אותו. לעומתו, סוכר תירס כבר מפורק לגלוקוז ופרוקטוז ולכן מותסס מהר יותר ע"י השמרים ומונע היוצרות טעם לוואי של סוכר רגיל. סוכר תירס עדיף אבל אם לא הצלחתם להשיג, סוכר חום או לבן יתאים גם כן.
הציוד הדרוש:
מומלץ לקנות ערכת ציוד מוכנה להכנת בירה בבית, ניתן להשיג במעט חנויות העוסקות בייצור יין או לרכוש דרך האינטרנט באתרים המשווקים ציוד להכנת בירה. אם אתם או קרוביכם נוסעים בקרוב לחו"ל (אירופה או ארה"ב, שם התחביב הזה נפוץ, מחיר ערכה בסיסית כ 60$), כדאי לקנות שם את הערכה אשר תהיה זולה יותר ותחסוך את עלות המשלוח הגבוהות, רק קחו בחשבון שמדובר בחבילה די גדולה. אני גררתי דליים בנפח 25 ליטר איתי לשדה התעופה, שלא לדבר על זה שסוכר התירס שבערכה עורר את חשדם של עובדי המכס שמייד החלו לחשוד בי בהברחת הרואין…. ניתן גם לקנות את הציוד בנפרד בחנויות לכלי בית, עשה זאת בעצמך, ציוד למסעדות ובתי מרקחת.
שני דליי פלסטיק גדולים אשר יכולים להכיל כ- 25 ליטר. אחד הדליים צריך להיות בעל מכסה האוטם הרמטית, זה יהיה מיכל התסיסה שלנו. הדלי השני לא חייב מכסה אך חשוב שיהיה בו ברז קטן בתחתית וישמש אותנו בתהליך הוספת סוכר ובקבוק. ניתן להתקין ברז כזה לבד, יש לקדוח חור מתאים בתחתית הדלי באמצעות מקדח כוס ולהתקין ברז פלסטי שיתלבש עליו.
חוסם אויר (אייר-לוק). זה מין שסתום אויר פלסטי שתוקעים במכסה של הדלי והוא מאפשר לגזים שנוצרים בתהליך התסיסה לצאת אבל מונע מאוויר מזוהם מבחוץ להיכנס. (להשיג בחנויות לציוד הכנת יין)
צינור סיפון. צינור פלסטיק שקוף וגמיש באורך 2 מטר בעובי של בערך סנטימטר. ישמש אותנו בהעברה של הבירה מדלי לדלי. (ברשתות עשה זאת בעצמך או בטמבוריה הקרובה).
צינור מלוי לבקבוקים: מין צינור פלסטיק קשיח אשר בקצהו יש שסתום לחיץ ובעזרתו תמלאו את הבקבוקים. ניתן להסתדר בלעדיו אבל ממש כדאי אם אתם רוצים להימנע מנזילות על הרצפה ומסיכון בזיהום הבירה. (בחנויות לציוד הכנת יין)
בקבוקים. כ 60 בקבוקי בירה ריקים, ניתן לבקש מהקרובים לאסוף עבורכם את הבקבוקים שהם שותים או לגשת לפאב הקרוב, לסופר מרקט או למכולת ולבקש בקבוקים ריקים בתמורה לפיקדון (25 אגורות לבקבוק). עדיפים הבקבוקים החומים בעלי צוואר ארוך. אפשר לנסות לאסוף בקבוקים עם פקק פליפ-און, כמו בבקבוקי "גרולש", כך תוכלו לחסוך את המאמץ בהשגת פקקים ומכשיר פיקוק. (אני ניסיתי לאסוף כאלה מפאבים בת"א, הבעיה היא שקשה להשיג אותם והם נמכרים לעיתים רחוקות) לבסוף אספתי בקבוקים ריקים לאחר מסיבה בעבודה. נאלצתי להסביר לכל מי ששאל שאני זקוק לבקבוקים לצורך הכנת בירה ולא בכדי להחזיר אותם בעבור 25 א"ג…
מכשיר פיקוק ידני ופקקי כתר פתוחים. מכשיר כזה ופקקים ניתן לקנות בחנויות לציוד הכנת יין.
חומר חיטוי. חומר חיטוי מבוסס יוד שנקרא iodophor הוא הכי מומלץ, ניתן להשיג בית מרקחת או בחנויות לממכר ציוד הכנה ליין. ניתן, אם כי לא מומלץ, להשתמש באקונומיקה. אבל אז צריך לשטוף הכל שוב היטב כי אנחנו לא רוצים טעם או ריח של אקונומיקה בבירה שלנו. (אקונומיקה מהסוג הפשוט ביותר ללא תוספות ריח לימון וכדומה)
מברשת לניקוי בקבוקים. כזו שמשתמשים לניקוי בקבוקי תינוקות.
מד-חום לנוזלים. (לא חובה)
הידרומטר. מד צפיפות למדידת אחוז האלכוהול בבירה. (לא חובה).
סיר בישול גדול מנירוסטה. כמה גדול? כמה שיותר. לפחות 5 ליטר. אם יש 20 ליטר – שיגעון.
ההכנה:
1. תכנון זמנים:
הכנת הבירה תתבצע ששני שלבים: שלב הבישול ושלב הבקבוק. תחילה נבשל את הבירה ונעביר אותה למיכל ההתססה לשבוע. כעבור שבוע, כאשר התסיסה תסתיים, יתבצע שלב הבקבוק. כדאי לתכנן את הזמן שלכם מראש. אחרי שלב הבקבוק, הבירה תנוח בבקבוקים כחודש נוסף, רק אז ניתן יהיה לשתות.
סה"כ מינימום זמן עד לשתיה: חודש ימים.
2. חיטוי:
חשוב לציין את ההכרח בחיטוי. התרבות חיידקים בבירה תגרום לבירה מקולקלת וטעם רע, לכן כל מה שיבוא במגע עם הבירה חייב לעבור חיטוי יסודי מחיידקים: הדליים, הבקבוקים, הפקקים, הצינורות, הברזים, האיירלוק, בקיצור חטאו הכל בהיסטריה! אין דבר יותר מתסכל מלגלות שהבירה שעמלתם עליה כה רבות התקלקלה וטעמה רע. בשלב הראשון של הבישול יש לחטא את דלי התסיסה, המכסה והאיירלוק. את הסיר אין חובה לחטא כי החום בהרתחה יעשה את העבודה. אם אתם משתמשים בכף ערבוב, חטאו גם אותה.
יש לערבב כף שטוחה של חומר חיטוי לכל ליטר מים. אני ממלא את דלי התסיסה במים ומוסיף כפות חומר חיטוי כנדרש, בתוך הדלי משרה את שאר הציוד שדורש חיטוי לכמה שעות.
לפני ביצוע הבקבוק, יש לחטא את הבקבוקים, דלי הבקבוק, הפקקים וכל שאר הציוד שיבוא במגע עם הבירה.
שימו לב, אם אתם משתמשים באקונומיקה כחומר חיטוי, שטפו את הכלים לאחר החיטוי בהרבה מים זורמים עד שיעלם ריח האקונומיקה.
3. הבישול
קלפו את תווית הנייר מקופסת השימורים של תרכיז המאלט, שטפו אותה והניחו אותה לרבע שעה בקערה עם מים חמים. החום ירכך את תכולתה הסמיכה של הפחית ויקל על המזיגה לסיר. בינתיים, מלאו את הסיר במים והתחילו להרתיח. לאחר שהמים רתחו, הוסיפו את תוכן הקופסה לסיר תוך כדי שאתם מקפידים לערבב. הוסיפו סוכר לתערובת בהתאם להוראות המצורפות לתרכיז המאלט ותנו לה לרתוח ללא מכסה. אם עולה קצף, הורידו את האש, תנו לקצף לשכוח מעט ואז הגביהו את האש שוב. חזרו על הפעולה הזאת שוב עד שהקצף לא יופיע יותר.
כעת כשהמים רותחים, הוסיפו את הכישות לסיר. את הכישות יש לשים בתוך שקיק בד קטן ולקשור בשרוך, כך נמנע מסיבי הכישות מלהתפזר בבירה ונוכל לסלקה בקלות בתום הבישול. אם אין בנמצא שקיק בד, אפשר להשתמש בבד גבינה או אפילו בפיסת חיתול נקי.תנו לבירה והכישות לרתוח כ 30 דקות. שימו לב, ככל שתקדימו להשליך את הכישות לתוך הבישול, הבירה תקבל טעם מריר יותר ונפלא, אם אתם רוצים להימנע ממרירות, השליכו את הכישות בשלב מאוחר יותר. דאגו לערבב את הבירה היטב בזמן הבישול. אם אתם רוצים לצור ארומות של כישות, כדאי להוסיף כמות קטנה נוספת של כישות דקה או שתיים לפני סיום הבישול. בסיום הבישול יש להוציא את שאריות הכישות מהבירה ולקרר את הבירה מהר ככל שניתן. כל זמן שהיא עומדת בחוץ היא חשופה לזיהומים לכן כדאי לכסות את הסיר במכסה (מחוטא). על מנת להאיץ את קירור הבירה, כדאי להניח את הסיר באמבטיית קרח.
בזמן שהסיר מתקרר, קחו 5 ליטרים של מים קרים (מים כמעט קפואים שהנחתם מראש במקפיא) מזגו אותם לתוך דלי התסיסה המחוטא. לאחר שהבירה בסיר התקררה לטמפרטורה סבירה של כ 30-40 מעלות, קחו כמות קטנה של בירה מבושלת בכוס מחוטאת ושימרו בצד, זה ישמש אותנו מאוחר יותר בהוספת השמרים. שפכו את תכולת הסיר לתוך הדלי. המים הקרים שבדלי יעזרו לקרר את הבירה וישמרו שדלי הפלסטיק לא יפגע. הוסיפו לדלי מים נקיים כנדרש להשלמת כמות של כ23 ליטר. לתוך הכוס עם הבירה ששמרתם בצד הוסיפו את תכולת שקית השמרים, תנו לשמרים להתערבב עם הבירה לכמה רגעים ואז הוסיפו אותם לשאר הבירה במיכל התסיסה.
אם אתם מעונינים למדוד את אחוז האלכוהול בבירה שלכם, זה הזמן לקחת דגימה מהבירה להניחו בכלי ההידרומטר (מין כלי קיבול צר וגבוה המסופק עם ההידרומטר), להכניס את ההידרומטר ולרשום את פוטנציאל האלכוהול שהתקבל. את התוצאה יש לחסר מתוצאת המדידה השניה שתתבצע אחרי שבוע עם סיום תהליך התסיסה. ההפרש בין שתי המדידות ייתן את רמת האלכוהול בבירה.
סגרו את מיכל התסיסה בצורה הרמטית. מלאו את האיירלוק במים עד לקו המסומן, סגרו את הפקק שלו ותקעו אותו במכסה הדלי. לאחר 24 שעות הבירה בדלי התסיסה תתחיל לתסוס ותראו בועות עולות וצפות דרך האיירלוק. הבועות ימשיכו לצוף במהלך השבוע. אם לא רואים בועות אחרי יומיים, יתכן שהמכסה לא סגור הרמטית, בדקו זאת שנית. פתחו את המכסה ונסו לזהות סימני תסיסה כמו קצף. אם אין סמני תסיסה יתכן ששכחתם לשים שמרים או ששמתם מעט מדי, הוסיפו עוד שקית של שמרים.
תנו לבירה לנוח בדלי למשך שבוע במהלכו יתרחש תהליך התסיסה. הטמפרטורה המומלצת לתסיסה היא בין 15 ל23 מעלות צלסיוס. לאחר שבוע, הבועות יחדלו לחלוטין, הבירה תראה צלולה יותר וניתן יהיה לעבור לשלב הבא של בקבוק הבירה
4. הבקבוק
הבקבוק הוא השלב שדורש יותר עבודה וזמן. התחילו כמובן בחיטוי כל הבקבוקים, הפקקים, דלי הבקבוק והצינורות. יש לשים לב שבבקבוקים שאספתם לא נשארו משקעי לכלוך, כדאי לקרצף באמצעות מברשת הבקבוקים וחומר החיטוי, מומלץ לבחור את הבקבוקים הנקיים יותר.
בתוך סיר קטן הרתיחו כוס מים והוסיפו כוס של סוכר תירס או סוכר רגיל (כ 150 גרם). דאגו לערבב עד לכדי התמוססות הסוכר במים. בינתיים שימו את דלי התסיסה המכיל את הבירה במקום גבוה, על השיש או על שולחן, את דלי הבקבוק הניחו על הרצפה מתחתיו. ודאו שהברז בדלי הבקבוק שעל הרצפה סגור והשתמשו בצינור בסיפון להעברת הבירה מדלי חד לשני. לשם כך, מלאו קודם את הצינור במים, ברגע שתניחו את הקצה האחד בתוך הבירה שבדלי התסיסה ואת הקצה השני בדלי הבקבוק הריק, הבירה תתחיל לזרום בין הדליים, הימנעו משאיבה של הבירה עם הפה, כדי למנוע זיהום. בתחתית דלי התסיסה תגלו שהצטבר משקע של שמרים, שימו לב שלא לשאוב את המשקע מתחתית הדלי. למרות שקצת חבל "לבזבז" את הבירה שנשארה התחתית, זה עדיף מאשר לקבל בירה עכורה. בזמן שהבירה מועברת לדלי הבקבוק, הוסיפו את הסוכר המומס מהסיר. הסוכר שהוספתם, יתסוס מאוחר יותר בתוך הבקבוקים ויצור את הגזים בבירה בצורה טבעית.
כעת, לאחר שהוספתם את הסוכר, ניתן להתחיל למלא את הבקבוקים. לשם כך, כדאי לחבר לברז הדלי את צינור הסיפון ואליו לחבר את צינור המילוי (אותו צינור פלסטי קשיח) כמו בתמונה:
בקצה צינור המילוי יש שסתום אשר יפתח בעת שתלחצו אתו לתחתית הבקבוק. בצורה זו הבירה תמלא את הבקבוק מלמטה למעלה ותמנע ערבוב מיותר עם האוויר. דאגו שלא למלא את הבקבוקים עד הסוף, אלא להשאיר מרווח של כ 1.5 – 2.5 סנטימטר מהפקק. בזמן התסיסה נוצר לחץ רב בבקבוקים, אם לא תשאירו מרווח, הבקבוקים עלולים לנזול ואף להתפוצץ ולגרום לכלוך ובלגן.היתרון הנוסף שבשימוש בצינור מילוי הוא שלא צריך לדאוג לשמור מרווח, כי ברגע שתוציאו את הצינור מהבקבוק, יתפנה בו בדיוק המקום הדרוש.
לאחר שמלאתם כל בקבוק, דאגו לפקוק אותו היטב באמצעות פקקי כתר ולוחץ פקקים מתאים. נסו לסובב את הפקק ולוודא שהוא יושב טוב. (מומלץ להתאמן על פיקוק בקבוקים על יבש לפני, תהפכו למומחים תוך זמן קצר!) שימו לב, לא כל הבקבוקים מתאימים לכל מכשירי הפיקוק, לכן חשוב לבדוק את תאימות סוג הבקבוק למכשיר הפיקוק לפני שמתחילים לאסוף כמויות של בקבוקים.
זהו, כעת אחרי שסיימתם לבקבק את הבירה, הבירה צריכה לשבת בבקבוק למשך חודש לפני שניתן יהיה לשתות ממנה. במהלך החודש הזה, תתרחש פעולת הקרבונציה שהיא היוצרות גז CO2 בבקבוק בצורה טבעית, הבירה תיהפך צלולה יותר וטעמה ישתבח. הופעת משקע של שאריות שמרים וסוכר בתחתית הבקבוק היא תופעה רגילה.
5. אחסון הבקבוקים:
יש לאחסן את הבקבוקים במקום מוצל בטמפרטורת חדר קרירה. הטמפרטורה המומלצת לאחסון הבירה בזמן תהליך הקרבונציה הוא 10 מעלות צלסיוס אבל כל חדר קריר בעונות החורף בארץ הוא מספיק טוב. הבקבוקים, בעיקר אם לא נאטמו טוב, עלולים לדלוף ואף להתפוצץ (נדיר), כדאי לקחת זאת בחשבון ולאחסן אותם בארגז מתאים. אני פשוט מניח את הבקבוקים בתוך הדליים בהם הכנתי את הבירה, מכסה את הדלי ומניח במרפסת, כך שבמקרה של דליפה - לא קורה שום אסון. אפשר לנסות ולטעום את הבירה בזמן האחסון, זו דרך טובה לבחון את ההבדלים בטעם בזמן ההתפתחות של הבירה, אך בד"כ עדיף לתת לתהליך להסתיים כולו כי הבירה באמת משתפרת עם הזמן.
6. שתייה
כמה טיפים קטנים כאשר אתה מתחיל ליהנות מפירות עמלך: בירה שמכינים בבית לא שותים מן הבקבוק! יש למזוג לכוס. בתחתית הבקבוק נוצר משקע משאריות שמרים וסוכר, כדאי להימנע מניעור מיותר של הבקבוק סמוך לזמן המזיגה,המשקע יתערבב עם הבירה והיא תראה עכורה מעט. זה לא יהרוג אתכם אבל זה עלול להוסיף טעמי לוואי מיותרים ולפגוע במראה הצלול. אם הבקבוק נוער, תנו לו לנוח בשקט זמן מה עד שישקע. את המזיגה לכוס יש לעשות באיטיות, במזיגה אחת ולהשאיר את הסנטימטר האחרון - בו רובץ המשקע - בבקבוק.
לחיים!
כעת הכנתם בירה באופן המסורתי, אפילו מכיני בירה מנוסים עובדים בשיטה בסיסית זו. ישנם טכניקות מתקדמות בבישול הבירה ושימוש בציוד מתקדם מעט אבל התהליך ברובו זהה. מי שמעוניין להתקדם בשיטות ההכנה ולהכין בירות מסובכות ומעניינות יכול למצוא המון מאמרים והדרכות בעניין ברשת האינטרנט.
הזמינו את החבר’ה לטעימה,
ולחיים!!
הועתק מפה-http://beer.esmartkid.com/
[יש תמונות]
אני חושב רציני לעשות את זה
זה נשמע ענק...