מה אנחנו מחפשים בפסח? משהו שישביע אותנו, לא?
הנה פשטידה של הרבה ירק וביצים, ואם זה לא ישביע - אז אני לא יודעת מה כן...
נסו ותראו.
הנה, כך מכינים:
המצרכים :
2 בצלים קצוצים
1 סלסלת פטריות שמפיניון פרוסות לפרוסות
8 גזרים בינוניים מגורדים במגרדת גסה או קצוצים לקוביות קטנות
1 קישוא (רצוי זוקיני ירוק כהה) חתוך לקוביות קטנות
חבילת עלי תרד טריים, או עלי מגנגולד, קצוצים גס
1 כוס קמח מצה
7-8 ביצים טרופות
3 כפות אבקת מרק עוף או מרק בצל
מעט מלח ופלפל שחור
2 כפות שמן
אופן ההכנה :
מחממים תנור ל - 180 מעלות
משמנים תבנית בגודל 20*30 ס"מ בערך
מחממים את השמן במחבת או סיר, ומזהיבים בו קלות את הבצל והפטריות
מערבבים את כל המצרכים בקערה גדולה, מוסיפים להם את הבצל והפטריות ישר מהאש, בלי לקרר
מערבבים הכל טוב ומעבירים לתבנית המשומנת
אופים כשעה, או עד שהכל יציב והמשטח העליון שחום
הפשטידה הזאת עמידה יפה בהקפאה וחימום מחדש!
בתיאבון...
מתכון 2 ) ניוקי לפסח
אחד הדברים שהכי חסרים לנו בפסח, זה פחמימות מנחמות מסוג הפסטה למיניה..
הנה מתכון של בצקניות סטייל ניוקי, כשרות למהדרין לפסח, ויכולות ללוות כל מאכל עם רוטב טעים.
הניוקי יכולים להיות תוספת למנה עיקרית, או מאכל בפני עצמו. הם יכולים ללוות ארוחה בשרית, או להיות ארוחה חלבית קלה. בקיצור, הם רב-תכליתיים.
הניוקי האלה מוכנים עם מחית תפוחי אדמה אמיתיים. חברה שנתתי לה את המתכון הכינה את זה עם פתיתי פירה מיובשים כאלה, הנמכרים במרכולים, וטוענת שיצאה לה מעולה - אז לשיקולכם..
הנה, כך מכינים:
המצרכים :
4 ביצים טרופות
חצי כוס שמן
2 כוסות מלאות של מחית תפוחי אדמה (תפוחי אדמה אמיתיים מבושלים במי מלח עד ריכוך ומעוכים)
2/3 כוס קמח תפוחי אדמה
מעט מלח ופלפל לבן
אופן ההכנה :
מכינים מתפוחי האדמה פירה יבש, (לא נוזלי ונימוח )מודדים 2 כוסות ומכניסים לקערה
מוסיפים את הביצים הטרופות ומערבבים היטב
מוסיפים את השמן - הוא חיוני, לא לוותר או לקמץ. הוא אחראי למרקם הרך והטעים של הניוקי
מוסיפים מלח ומעט פלפל לבן
מתחילים להוסיף בהדרגה את קמח תפוחי האדמה תוך ערבוב, עד שנוצר מעין כדור בצק
אם יש צורך להוסיף עוד קצת קמח תפוחי אדמה - מוסיפים, לפעמים ביצים גדולות מדי גורמות למרקם נוזלי ואז צריך לעבות אותו עם עוד טיפת קמח תפוחי אדמה .
את כדור הבצק מכניסים לשקית ניילון ושומרים במקרר שעה-שעתיים
מקמחים משטח עבודה בקמח תפוחי אדמה
לוקחים גוש מהבצק ומגלגלים אותו ’לנחש’ ארוך כזה - גליל בקוטר של כסנטימר וחצי בערך
בעזרת סכין חדה חותכים את הגליל במרווחים של כשלושה ס"מ - מתקבלים מין מלבני בצק מעוגלים
דוחפים אותם הצידה לקצה המשטח המקומח, וממשיכים להכין כך את כל הבצק
מביאים לרתיחה סיר עם המון מים מומלחים קלות
זורקים את הניוקי לסיר הרותח, בכל פעם כמות שיכולה לצוף בסיר ברווחה (ככל שהסיר יותר גדול ויש בו יותר מים - ככה אפשר לבשל כמות יותר גדולה בבת אחת, אבל לא להגזים )
הבישול של הניוקי הוא בין 10 ל - 20 דקות, מוציאים אחד וטועמים. אם המרכז שלו רך ועשוי - זה מוכן
בכף מחוררת מוציאים למסננת ונותנים לנוזלים להתנקז
עושים סיבוב קטן של שמן זית מלמעלה ומערבבים, זה כדי למנוע הדבקה של הניוקי זה לזה
אם אוכלים מיד - מגישים חם לצד מנה עיקרית עם רוטב, זה הולך נהדר עם רטבי עגבניות או רוטב של בשר צלי
אפשר גם להגיש כ’מנת פסטה’ בפני עצמה. במקרה כזה, כשמוציאים מהמים, מניחים את הניוקי בקערה ומעליהם גוש קטן של חמאה שנמסה ומשמנת אותם. מלמעלה מגרדים גבינת פרמזן ומתענגים.
מתכון 3 ) חרוסת ספרדית
אצלי לבד, באוסף המתכונים שלי, יש לי לפחות 30 גירסאות שונות להכנת חרוסת לפסח.
לכל ליל סדר אני מכינה לפחות 4-5 סוגים שונים.
בעוד שכל הסוגים האחרים משתנים מדי שנה, מתכון אחד נשאר קבוע תמיד, והוא המתכון שאביא הפעם.
זהו מתכון קל להפליא, אבל טעים בטירוף.
אחראי לו דוד-רבא של המשפחה, דוד ויקטור, שהיה מכין אותו בביתו, ומביא אתו צנצנת גדולה לכל ליל סדר אליו הגיע להתארח.
שנים רבות הוא לא רצה לספר לנו איך מכינים את המתכון ה’סודי’.
נראה לי שהוא פשוט התבייש בקלות שלו.
בטח רצה שנחשוב שהתאמץ קצת יותר..
אבל פעם אחת, כנראה כשהרגיש שהוא חייב להעביר את המתכון למישהו נוסף מן המשפחה, בטרם ירד אלי קבר יחד אתו, הסכים לספר לאמי כיצד הוא מכין את החרוסת שלו. ומזל שכך, כי פסח אחד או שניים אחר כך הוא נפטר, אבל המתכון שלו חי וקיים ומכבב על כל אחד משולחנות הסדר של החמולה הגדולה שלנו.
’עשית כבר את החרוסת של דוד ויקטור?’ היא שאלה שנשאלת בין נשות המשפחה כל שנה מחדש.
אצלי התשובה היא תמיד: ’לא, עוד לא, אני עושה ברגע האחרון, אחרת לא יישאר ממנה כלום!’
אז הנה, ככה מכינים את החרוסת של דוד ויקטור:
המצרכים :
צינצנת סילאן מוכן הנמכר במרכולים
200 גרם שומשום
אופן ההכנה :
במחבת נקייה ויבשה קולים בבת אחת את כל כמות השומשום, עד שהוא מזהיב ומעלה ריח נהדר.
יש לערבב כל הזמן ולנענע את המחבת כדי שהשומשום לא ייחרך.
לשים לב שהאש לא תהיה גבוהה מדי, כי יש לשומשומים נטייה להתפצלח ולעוף לכל עבר.
לתוך קערת זכוכית שופכים, מן הצינצנת, סילאן בכמות הרצויה לחרוסת.
מתחילים להוסיף שומשום, כף אחרי כף, עד שמגיעים למרקם הרצוי לכם.
התוצאה הסופית צריכה להיות במרקם של טיט, לזכר הלבנים שבני ישראל הכינו במצרים. בעברית קלה זה אומר שצריך לא להתקמצן עם השומשום, לשפוך בנדיבות, שיהיה סמיך. עדיף יותר מאשר פחות, כי אם יצא סמיך מדי, תמיד אפשר לדלל עם עוד קצת סילאן.
כשהחרוסת עומדת קצת בצלחת, יש לסילאן תכונה לצנוח למטה ולדחוף את גרגרי השומשום למעלה. לכן צריך לערבב מפעם לפעם.
לטבול עלה חסה רענן בחרוסת הזאת, כשהשומשומים מתנפצצים בפה, זה פשוט תענוג. ולמרוח אותה על המצה השמורה זה משהו שנותן כוח לעבור את החג הקשה בשלום...
אצלנו אגב, מכינים את החרוסת הזאת לפחות עוד פעמיים במשך החג, מלבד בליל הסדר, כי היא משמשת ממרח נהדר וטעים למרוח בו את המצות..
ושמתם לב כמה שהיא קלה להכנה? ממש אנטי-תזה של עבודת הפרך בטיט ובלבנים..
מתכונים אלה שייכים לאתר מתכונים.נט ומוגנים בזכויות יוצרים.
צ’ופר לסוף...