ביום חמישי הקרוב, תופיע בישראל להקת ’סמאל’ (Samael) משווייץ. אז נכון, שעם ירידת המתח הביטחוני ומיעוט הפיגועים היחסי כיום, יותר קל להביא לישראל להקות מפורסמות מחו"ל, אולם סיפורה של להקת ’סמאל’ הינו סיפור יוצא דופן גם בעולם המטאל ההזוי.
’סמאל’ התחילה את דרכה בשנת 1989 כלהקת דת’ מטאל. לא ברור מאיפה שאבו החבר’ה משווייץ הפסטורלית את האנרגיות והאגרסיה על מנת ליצור בז’אנר זה, אך, על כל פנים, במהרה הם עברו לסגנון אחר – בלאק מטאל, והקליטו את אלבומם הראשון Worship Him ב-1990. המוסיקה האפלה והליריקה השטנית לא השאירו את המעריצים אדישים, וההצלחה נמשכה גם עם האלבום הבא שנתיים מאוחר יותר Blood Ritual, שבו הסאונד היה הרבה יותר נקי וחד. ב-1994 הלהקה העבירה הילוך ויצרה את Ceremony Of Opposites, אלבום בו שולבו קלידים אלקטרוניים ותופים מתוכנתים.
אחרי שלושה אלבומים משובחים, שינו שוב את הסגנון - ב-1996 שוחרר Passage, אלבום שבו מצאו עצמם האחים השוויצרים מגיעים לגבהים חדשים עם ניצוחים אופרטים והמשך מגמת האלקטרוניזציה. היו שאמרו בקול כי חבל שלהקה כה נפלאה מתמסחרת, אולם בעולם המוסיקה היו כאלו שראו ב’סמאל’ יותר מלהקת נישה קטנה בעולם האנדרגראונד. אלבומם Eternal מ-1999 הופק על ידי המפיק האגדי דיויד ריצארדס שגם הפיק את הרולינג סטונס ואת קווין, והוקלט בטכניקת הוול אוף סאונד (Wall of Sound) שמשמשת הרבה להקות כמו אואזיס והוורב, אך הצליח להישאר אותנטי, אכזרי ומטאליסטי לאורך כל הדרך.
במשך מספר שנים שמרו החבר’ה על פרופיל נמוך, ואז כאשר כבר חשבו המעריצים שלא ניתן יהיה להפתיעם שוב - הקליטה סמאל את האלבום Reign of Light. סצינת המטאל פערה את פיה - הלהקה השטנית זנחה את שורשיה ועברה לתחום אחר לחלוטין,לתחום המוסיקה התעשייתית (Industrial), שהמייצגת המפורסמת ביותר שלו היא להקת Rammstein. צלילים מכאניים, קלידים רבים, מלודיות מסובכות ומקצבים שמשתנים ללא הרף. ביצירת המופת הזאת, קשה לזהות את הלהקה המינימליסטית שהחלה את דרכה לפני קצת יותר מ-15 שנה.
לכבוד ההופעה ולפני מסע ההופעות של סמאל באירופה, שוחחתי עם ליאור קמלי, האיש אשר שקד על הבאתה של הלהקה לישראל.
איזו להקה נראה? האם יופיע בפנינו הרכב בלאק, אינדסטריאל או אולי יעדיפו אנשי ארץ השעונים לחזור לשורשים, למוזיקת הדת’ מטאל?
"מכיוון שזוהי ההופעה הראשונה שלהם בישראל, ינגנו חברי הלהקה יצירות מכל האלבומים שלהם. הכוונה היא לתת לקהל הישראלי לטעום מהכל. זו הסיבה שצפויה הופעה ארוכה למדי."
מדוע החלטת להביא דווקא את ’סמאל’, ומדוע בחרת במועדון הבארבי?
"מדובר בלהקה ותיקה, ששינתה מספר סגנונות במהלך שנות קיומה. זה הסתדר עם העיתוי, והנחתי שרבים, כמוני - ואני מעריץ ותיק של הלהקה - ירצו לראות את הלהקה בארץ. בקשר למועדון, אני חייב לציין שמועדון הבארבי יתן הרגשה של הופעת מטאל אמיתית - צפוי להיות דחוס. מועדון גדול לא היה נותן את ההרגשה הזאת, והיינו מאבדים את ההאפקט של הופעת מטאל."
אתה מאמין שיהיה צפוף?
"כן, עשרה ימים לפני ההופעה נמכרו יותר ממאתיים כרטיסים במכירה מוקדמת. אני מאמין שיהיה מועדון מלא."
הם לא פחדו מהמצב הביטחוני?
"הם דווקא מאוד שמחו להגיע ולא הסתירו את התרגשותם: ארץ הקודש, עם קהל חדש ואפשרות לפרוץ את חומות אירופה. התקשורת משבחת את מהליכיו המדיניים של ראש הממשלה שרון, ולהקות זרות כבר לא חוששות להגיע ארצה."
ומה איתך? לא חששת להרים הפקה שכזו? הרי מדובר בסיכון כספי לא מבוטל.
"ברור שיש סיכון, אבל בלי הסיכונים לא היינו מתקדמים לשום מקום. בלי חזון ומוטיבציה להצליח לא תהיה תזוזה. תראה, אני לא מתיימר לגאול את תעשיית המטאל בישראל אחרי פרישתו של אורון (מנהל חברת "מטאליסט הפקות" שפרש לפני כחצי שנה), פשוט אני חובב מושבע של מוסיקה, וחסר לי משהו כאן בישראל - ההופעות. תמיד רציתי להביא לפה להקות גדולות, כדי שהנוער של היום לא יפספס את האמנים הנפלאים ביותר, כמו שאני פיספסתי את ’גאנס-נ-רוזס’, למשל."
את ’סמאל’ יחממו שתי להקות ישראליות: ’עזאזל’ הוותיקה ו’כנען’ הצעירה והמוכשרת. מדוע דווקא הן נבחרו?
"קודם כל חשוב להדגיש – אני מאמין שצריך לעזור לאמנים המקומיים. הופעה של להקה גדולה היא אפשרות נהדרת עבור הלהקות הישראליות לחשוף את עצמן. אסף עינב (מנהיג להקת ’עזאזל’) הוא חבר ותיק שלי והחלטתי להזמין אותו. (צוחק) חוץ מזה, אני לא שוכח את השורשים שלי, הרי אני מחיפה במקור, ולכן החלטתי להזמין שתי להקות "צפוניות".
לסיום - יהיה שמח?
"יהיה! אני מאמין שתהיה הופעה נהדרת, עם קהל רב ואנרגיות לא נורמליות. בהזדמנות זו, אני קורא לכולם לבוא ולראות להקה אגדית בלייב."
http://mixer.nana.co.il/Article/?ArticleID=216800&sid=49