חשבתי על שאלה שאף אחד לא ענה לי עליה
מי זאת ג. יפית? מהי הג’ בג. יפית? ואיך היא נהפכה למה שהיא היום?
ממני.
אני (שם בדוי)
יפית גרינברג היא פרסומאית. השמועות אומרות שהיא הגיעה לחברת פרסום בתור מנהלת-חשבונות חסרת כל הכשרה, ובזמן שלקח לבוסים שלה לגלות שהיא לא מסוגלת לנהל חשבונות היא הספיקה לגלות את ההתמחות החדשה שלה.
ג. יפית (צילום: יחסי ציבור)
פרסומאים עובדים קשה, בעיקר עלינו, ואחת הדרכים הזולות לעשות את זה היא להלביש על הפרסומת תחפושת, להעמיד-פנים שבעצם מדובר בכתבה אוביקטיבית. "כתבות" כאלו לא חייבות להיות נוצצות כמו פרסומות (זה רק יפחית את האמינות שלהן, עליהן להראות ככתבות רגילות), ואם אנחנו לא יודעים שזו פרסומת אנחנו עלולים פשוט להאמין למה שכתוב, כפי שאנחנו מאמינים לרוב שאר השקרים המופיעים בעיתונים (ובאתרי האינטרנט!).
באופן רשמי הסיפור הזה אינו חוקי, אבל חברות הפרסום מוצאות כל-מני דרכים לעקוף את החוק, וזו בדיוק ההתמחות של גברת גרינברג. במשך שנים ארוכות היא היתה מפרסמת בעיתונים "כתבות אוביקטיביות" שמהללות מוצר מסחרי זה או אחר, ורק עיון מדוקדק היה מגלה את המלים "מדור פרסומי" באותיות קטנות למעלה. יפית לא המציאה את הפטנט הזה, והיא בהחלט לא היחידה שהשתמשה בו, אבל היא עשתה את זה מספיק בשביל להפוך בקרב יודעי ח"ן לשם-נרדף למדורים פרסומיים.
אותיות קטנות
את השם "ג. יפית" היא אימצה פשוט כדי להרחיק את השם האמיתי שלה מהשטויות שהיא כותבת בעיתונים, אולי אפילו מתוך מחשבה שיום אחד היא תרצה להשתמש בשם האמיתי שלה למשהו קצת יותר רציני. בלדד מזדהה לחלוטין. אבל כשהטלוויזיה בישראל הפכה מסחרית (עם פרוץ ערוץ 2, לפני כתריסר שנים) יפית לא חשבה פעמיים, היא פשוט לקחה את מה שעבד לה בעיתון והעבירה את זה לטלוויזיה, ובערך בשלב הזה האנונימיות הפסיקה להיות עבורה אופציה.
אל תרחמו עליה יותר-מדי, בשביל מספיק כסף גם בלדד מוכן לגלות את השם האמיתי שלו, ויש הרבה חברות שמוכנות לשלם לה הרבה כסף כדי שהיא תמליץ על המוצרים שלהם בצורה "אוביקטיבית". למה הם משלמים לה? כי אנחנו מאמינים לכל שטות שאומרים לנו, ובעקבות ההמלצות של יפית אנחנו קונים את המוצרים. כל הכסף שמסתובב בפרסומות, וזה הרבה כסף, מגיע מהכיסים שלנו.
יצאנו פרייארים.
שבוע מפוכח,
בלדד השוחי
הועתק מ http://news.nana.co.il/Article/?ArticleID=198736&sid=16