Logo

רד-בורד: ארכיון

ראשי > בישולים > תפריט לשתיין המתחיל

05/11/2005 22:53:36 kivzy
איך כדאי לשתות טקילה טובה, לאיזה משקה אסור להוסיף קרח וכיצד למזוג בירה? מבוא מזורז לתורת האלכוהול

וודקה

מופקת בדרך כלל מדגנים: המשובחות מזוקקות משיפון, אבל הרוב עשויות משעורה או מחיטה. ישנם גם סוגי וודקה שמופקים מתפוחי אדמה (כך הופק המשקה במקור). זהו משקה חסר צבע וכמעט נטול טעם, צעיר ונייטרלי; עובר תהליך של זיקוק אגרסיווי, דרך פחם, עד שנשארים בו רק אלכוהול ומים. בתום הזיקוק הוודקה מועברת מיד לבקבוק בלי להתיישן בחביות. אם שותים אותה נקייה, כדאי שתהיה קרה מהמקפיא.

הוודקה היא מרכיב יסודי בקוקטיילים כמו בלאדי מרי (וודקה עם מיץ עגבניות, פלפל שחור וטבסקו), וודקה-טיני (וודקה וקרח, זית, ונוכחות-נעדרת של ורמוט מרטיני) וקוסמופוליטן (וודקה וליקר תפוזים - קואנטרו או גראנד מרינייה - מיץ חמוציות ומיץ לימון).

יש מחלוקת על מקורותיה: הפולנים טוענים כי ראשיתה בפולין במאה ה-15, ואחרים קובעים כי הוודקה פותחה ברוסיה במאה ה-16. מקור השם כנראה בהטיה של המלה "וודה" (מים, ברוסית וגם בפולנית). לארצות הברית ולמדינות המערב הגיע המשקה בכמויות מסחריות אדירות אחרי מלחמת העולם השנייה. בשנים האחרונות מרבים לייצר מיני וודקה מתובלים (וודקה פטל, וודקה פלפל וכו’) ולשדך אותה עם משקאות אנרגיה מתקתקים (כמו רד-בול) כדי להרחיב את השווקים.

שיעור אלכוהול: 40%
נפוצים: אבסולוט, סטוליצ’ניה, סמירנוף, פינלנדיה
מומלצים: Kettle one ,Grey goose, זוברובקה, רוסקיי סטנדרט פלטינום, לוקסוסובה (מתפוחי אדמה)
מומלץ במחיר סביר: רוסקיי סטנדרט פלטינום
למזוג: לכוס שוט, או לכוס גבוהה עם משקה קל, או לכוס מרטיני עם קרח

ג’ין


מופק משיפון, שעורה או חיטה, בתוספת תמצית פירותיו של שיח הערער ("ג’וניפר", ומכאן השם ג’ין), ולעתים נוספים לתערובת גם צמחי תבלין כאניס וקימל. על טעמו של הג’ין, כמו הוודקה, בדרך כלל אי אפשר להתענג בצורתו הנקייה, כי הוא יבש ואלכוהולי מדי. נוהגים להגישו בלוויית משקה קל, מתוק-מריר, כמו מי טוניק (ג’ין טוניק) או ג’ינג’ר אייל. וכן, זהו המרכיב המרכזי בקוקטייל הקלאסי דריי מרטיני (ג’ין, קרח, ורמוט-מרטיני). הג’ין הומצא בהולנד במאה ה-17. הג’ין ההולנדי שונה מה"לונדון דריי ג’ין", סוג מזוקק מאוד שמופק באנגליה ובארצות הברית. ההולנדי עשיר יותר בטעם ולפעמים אפילו מיושן מעט בחביות.

שיעור אלכוהול: 45%-40%
נפוצים: ביפיטר (Beefeater), גורדונס, טנקריס (Tanqueray’s), בומביי
מומלצים: טנקריס Tanqueray’s No. 10) 10), בומביי ספיר (Bombay Sapphire), בודלס (Boodle’s)
מומלץ במחיר סביר: ביפיטר
למזוג: לכוס שוט, או לכוס גבוהה עם המשקה הקל, או לכוס מרטיני לדריי מרטיני

טקילה

משקה שקוף או מוזהב, שמופק מהמיץ של צמח הסקיולנט היפה "אגווה כחולה", ומיוצר באזור העיר טקילה שבמערב מקסיקו. מותגי טקילה מובחרים עשויים מ-100% מיץ אגווה, אבל המותגים הנפוצים מופקים מתערובת של אגווה (לפחות 51%), עם תמציות של תירס או קנה סוכר. טקילה שמיושנת בחביות במשך חודשיים בלבד נקראת "פלטה", או כסף, טקילה "רספוסדו" יושנה בחבית במשך כשנה, והטקילה "אנחו" (Anejo) מיושנת בין שנה לשלוש שנים, ונחשבת לטובה ביותר. המיושנות ניכרות בדרך כלל לפי צבען הכהה, אבל לפעמים מוסיפים לטקילות הצעירות סירופ קרמל כדי להשיג את המראה המיושן. הטקילה מרה ועזת טעם. את הטובות שותים כמו שהן, לאט ובעונג. את הטובות פחות נהוג לשתות בלוויית נגיסה בפלח לימון, ולפעמים מלח על שפת הכוס, כדי להחמיץ ולהמליח את המרירות הגסה. הטקילה הופקה לראשונה במקסיקו לפני כ-400 שנה, והיא מרכיב מרכזי בקוקטייל הקלאסי מרגריטה (טקילה, מיץ ליים טרי, סוכר וליקר תפוזים כמו קואנטרו).

שיעור אלכוהול: 43%-38%
נפוצים: חוזה קוארבו אספסיאל (המכונה "קוארבו גולד"), סאוזה
מומלצים: סאוזה הורניטוס, חוזה קוארבו 1800, הראדורה (Herradura) אנחו, פטרון אנחו
מומלץ במחיר סביר: חוזה קוארבו אספסיאל
למזוג: לכוס שוט צרה וארוכה או קטנה ורחבה, ואפשר גם עם פלח לימון בצד. או לכוס קוקטייל בשביל המרגריטה

רום



מופק מקני סוכר או ממולסס (סירופ שמופק מקני סוכר או מסלק). ההיסטוריה של הרום כרוכה יותר מכל משקה אלכוהולי אחר בהיסטוריה של העבדות והקולוניאליזם. הרום פותח במאה ה-17 באיים הקריביים. האיים דוברי הספרדית, כמו קובה ופורטו ריקו, מייצרים רום שקוף ונקי בטעמו. האיים דוברי האנגלית, כמו ג’מייקה ואזור נהר דמררה, מייצרים רום כהה, שניחן בטעם עשיר של מולסס. במרטיניק וגואדלופ דוברי הצרפתית, הרום כהה ומצטיין בטעם העשיר של קני הסוכר. לרום דרגות יישון שונות, בדומה לטקילה. רום טוב במיוחד אפשר לשתות נקי, אבל משקה זה בדרך כלל עדיף כמרכיב בקוקטיילים קיציים מצוינים כמו דאקירי (רום, קרח, מיץ ליים וסוכר) ומוחיטו (רום, קרח, מיץ ליים, סוכר ועלי מנטה כתושים). בארצות אנגלו-סקסיות הרום הוא מרכיב מרכזי בקוקטיילים חמים חורפיים כמו גרוג (רום, מים חמים וסוכר) או הוט טודי (רום ותה או רום ומים חמים ותבלינים).

שיעור אלכוהול: 40%
נפוצים: בקרדי, קפטיין מורגן, קרוזן, הוואנה קלאב
מומלצים: Myers, בקרדי אנחו, קפטיין מורגן, הוואנה קלאב
מומלץ במחיר סביר: קפטיין מורגן
למזוג: לכוס שוט, או לכוס גבוהה בשביל המוחיטו והדאקירי


ברנדי


במיטבו, ברנדי הוא הנסיך של הבר, והמלך הוא קוניאק - כלומר, ברנדי שמיוצר בחבל קוניאק בצרפת.

מופק בדרך כלל מזיקוק של יין ענבים. הברנדי מבקש שיתענגו עליו לאט ובמשורה - ואינו סובל שום תוספת, קירור או מהילה. הוא עשיר בניחוחות ובטעמים, הוא כבד, מתוק ומר. איכותו עולה ככל שהמשקה נח זמן ממושך יותר בחביות לפני הביקבוק. על התוויות מסומנות דרגות היישון השונות: VS לפחות שלוש שנים, "נפוליאון" לפחות ארבע שנים, VSOP לפחות חמש שנים, XO לפחות שש שנים.

עם משפחת הברנדי נמנים גם משקאות המזוקקים מפירות, כמו קלבדוס שהוא ברנדי תפוחים, ומשקאות שמופקים מזיקוק דורכאות הענבים, כמו גראפה האיטלקית או Marc הספרדית (שנשתים בדרך כלל כדג’יסטיף, בכוסות קטנות). ארמניאק הוא ברנדי המיוצר מענבים שגדלים בחבל אמרניאק הגסקוני בצרפת, תהליך הזיקוק שלו שונה מעט מזה של הקוניאק, ובדרך כלל הוא מיושן זמן רב יותר בחביות.

מקור השם ברנדי במלה בהולנדית, "ברנדוויין", שמשמעה "יין שרוף". הופק לראשונה במאה ה-12 ונעשה נפוץ באירופה מאז המאה ה-14.

שיעור אלכוהול: 43%-40%
גראפה נפוצה: פיור דה ויט
מומלצים: * ברנדי: ברנדי דה חרז קרדינל מנדוזה סולרה גרנד רזרבה, ברנדי דה חרז קרלוס,ברנדי תשבי * ארמניאק: מונטסקייה, Chateau de Laubad * קוניאק: הנסי, מרטל, קורווזיה, רמי מרטן
* גראפה: בוטגה קיאנטי, גראפה די ברונלו די מונטלנצ’ינו, פולי
ברנדי מומלץ במחיר סביר: פונדדור
למזוג: ברנדי וארמניאק ל"סניפטר", כוס בעלת רגל צרה וצורת אגס, ואילו גראפה למזוג לכוס שוט רגילה או לכוס שוט בעלת רגל דקה

ויסקי



אם ברנדי הוא הנסיך של הבר, ויסקי הוא הנסיכה, ואם קוניאק הוא המלך, הוויסקי הסקוטי מסוג סינגל מאלט הוא המלכה. ואלוהים יברך אותה. שילוב של מרכיבים פשוטים (שעורה, מים ושמרים) עם זיקוק ויישון סבלניים (הטובים מחכים בחביות לפחות שמונה שנים לפני הביקבוק) מניבים מגוון של משקאות עשירים, כבדים או קלילים, מעושנים או פירותיים, המחזיקים בטעם של ים או בריח הרים - תלוי מאיפה הם באים. המונח סינגל מאלט מציין ויסקי שמיוצר מלתת שעורה בלבד, שמזוקקת בכבול במזקקה מסוימת אחת, ממים שבאים מנהר אחד. זאת, לעומת בלנדד ויסקי, שהוא תערובת של מיני סינגל מאלט ומיני ויסקי מחיטה ושאר דגנים, שנאספים מכמה וכמה מזקקות ברחבי בריטניה. הופק לראשונה באזור קלדוניה (סקוטלנד) במאה החמישית לספירה. ויסקי אירי דומה לסקוטי, אבל נבדל ממנו בשינויים קלים בתהליך הזיקוק.

שיעור אלכוהול: 43-40%
נפוצים: * בלנדד ויסקי: ג’וני ווקר רד, לייבל, ג’יי אנד בי, פיימוס גראוס, טיצ’רס, גראנטס * ויסקי אירי: ג’יימסון, בושמילס
מומלצים: * בלנדד ויסקי: ג’וני ווקר בלק לייבל, דיוארס, שיבס ריגל 12 שנים, בלס * ויסקי אירי: בלק בוש, בושמילס מאלט * סינגל מאלט: גלן פידך,
גלן מורנג’י, גלן ליווט, מקאלן בלוויני, אובאן, לפרויג, ארדבג
מומלץ במחיר סביר: גראנטס, טיצ’רס, בלס, ג’יימסון
למזוג: לכוס ויסקי. לסינגל מאלט אפשר להוסיף טיפת מים מינרלים לשחרור הניחוחות והטעמים. לבלנדד ויסקי נהוג להוסיף קרח, אבל לא חייבים

בורבון, ויסקי טנסי

בורבון הוא ויסקי אמריקאי, שמיוצר בדרך כלל בקנטקי (ונקרא על שם מחוז בורבון במדינה, הקרוי על שם משפחת המלוכה הצרפתית). בשונה מהוויסקי הסקוטי, הבורבון מזוקק מתערובת של תירס (לפחות 51% מהתערובת, ולא יותר מ-80%) ודגנים אחרים כשיפון, חיטה או שעורה. בגלל מרכיביו, טעמו שונה במובהק מהוויסקי הסקוטי - הבורבון גס וכבד יותר בדרך כלל.

טעמו של הוויסקי ממדינת טנסי, ג’ק דניאלס, דומה לטעמו של הבורבון, וגם הוא מופק מתערובת של תירס ושאר דגנים. אבל זהו אינו בורבון אלא ויסקי, שעובר תהליך ייצור מיוחד למדינת טנסי: מסונן בפחם של עץ אדר לפני שהוא עובר ליישון בחביות. טעמו העשיר והחרוך של הפחם משאיר חותם.

שיעור אלכוהול: 43%-40%
נפוצים: * בורבון: ויילד טרקי, ג’ים בים * ויסקי טנסי: ג’ק דניאלס,ג’ורג’ דיקל
מומלצים: * בורבון: ג’ים בים בלק לייבל, וילד טרקי סטרייט ריי,אולד פיצג’רלד * ויסקי טנסי: ג’ק דניאלס, ג’נטלמן ג’ק
מומלץ במחיר סביר: ג’ק דניאלס
למזוג: לכוס ויסקי, אפשר להוסיף קרח
ליקרים

זוהי משפחה גדולה וענפה של משקאות, שמצטיינים במתיקות, ומוגשים בדרך כלל בכמויות קטנות. הליקרים מופקים באמצעות המסה של פירות, עשבים או תבלינים באלכוהול נקי, או באמצעות חלחול של אלכוהול לתוך הפירות, העשבים או התבלינים. בדרך כלל מוסיפים גם סוכר או דבש לתערובת. ליקרים מוגשים בתום ארוחה כדג’יסטיף (מסייעים בעיכול) או בתחילת הארוחה כאפריטיף (מעוררי תיאבון). המתכון להכנת הליקרים השונים נשמר בדרך כלל כסוד מסחרי כמוס.

שיעור אלכוהול: מ-17% (ורמוט, בייליס אייריש קרים), דרך 38% (בחרובקה), 55% (שרטרז ירוק), ועד 70% (אבסינת)
מומלצים: * בין הליקרים העשויים מתערובות של עשבי תבלין: שרטרז צהוב ושרטרז ירוק, בנדיקטין, בחרובקה, ייגרמייסטר, קמפרי * בין הליקרים שמבוססים על אניס: פסטיס, פרנו, אוזו 7, עראק ראזוק, אבסינת * ליקר על בסיס יין ותבלינים: ורמוט אקסטרה דריי * ליקר תפוזים, מסוג טריפל סק: גראנד מרינייה, קואנטרו * ליקר על בסיס ויסקי ועשבים: דרמביואי * ליקר שמכיל שמנת: בייליס איירש קרים, אמרולה
למזוג: לכוס ליקרים קטנה. במקרה של משקאות האניס, להוסיף קרח ומים בכוס שתייה קלה נמוכה (וליהנות מהמראה הלבן). גם במשקאות השמנת אפשר להוסיף קרח. קמפרי שותים בכוס גבוהה עם סודה או מיץ אשכוליות או תפוזים


בירה



משקה מרווה, שמופק מבישול של לתת שעורה ותוספת של כשותית (צמח ממשפחת הקנביס). טעמה של הבירה מריר (בזכות הכשותית) ובמיטבה היא חלקה ושכבה של קצף עומדת בראשה. בירה הופקה לראשונה לפני אלפי שנים, במצרים העתיקה ובמסופוטמיה. סוגי הבירה שונים ומגוונים: אייל הוא שם כללי לבירות שעוברות תסיסה עלית (כלומר, השמרים שמעורבים בתהליך עולים לראש המיכל בתום ההתססה) בטמפרטורה גבוהה יחסית, והן בדרך כלל כבדות, מרירות וחלקות. סטאוט ופורטר הן בירות אייל כהות, לפעמים שחורות ממש, ומרות, וניכר בהן טעם של לתת קלוי. ביטר היא בירה אייל חלקה במיוחד ומתוקה, למרות שמה (אפשר לשתות אותה כמעט אך ורק בבריטניה). בירות המנזר הבלגיות הן בירות אייל מתוקות וכבדות במיוחד.

לאגר, הבירות הנפוצות ביותר בעולם, הן בירות תוססות, שעברו תסיסה תחתית (השמרים יורדים למטה בסוף התהליך) ונשמרו בקירור שבועות אחדים לפני השיווק, והן בדרך כלל בהירות וקלילות. פילזן היא לאגר עשירה בטעם מובהק של כשותית.


פרסומתשיעור אלכוהול: 8%-4%
נפוצים: לאגר: הייניקן, טובורג, קרלסברג, סטלה ארטואה, גולדסטאר, קורונה
מומלצים: * לאגר: טייבה, אסאהי דריי (בירה יפאנית, עם אורז),סטארופרמן, סאם אדאמס בוסטון לאגר * אייל, בלגיות וסטאוט:גינס, מרפיס, קילקני, לף,דובל, הוגארדן (בירה מחיטה)
בירה מומלצת במחיר סביר: טובורג, טייבה
למזוג: לאט, בסבלנות, לכוס בירה גדולה. להניח לקצף לעלות. ראש עבה של קצף מבטיח שהבירה לא תתחמצן, ושהמשקה יהיה חלק ולא מוגז, כראוי. אם יש בירה מחבית - עדיף על בירה מבקבוק, כי המזיגה מחבית מספקת את הגרסה הטרייה של המשקה


הועתק מוואלה!אוכל http://food.walla.co.il/?w=/911/802356
07/11/2005 22:03:52 adir
אהבתי אחי.. למדתי מזה הרבה..
09/11/2005 22:11:33 Zibi
יפה על ההשקעה.
09/11/2005 22:22:03 The-Chef
יפה תמשיך כך
13/11/2005 00:49:03 -Hawk-
g00d
אבל פישלו פה
אין ייגרמייסטר
פעעע
14/11/2005 22:04:41 adir
הייגרמייטר הזה... שמעתי שזה לא כשר..
עושים את זה משומן חזיר או משהו כזה..
22/11/2005 18:08:56 AL-GATO
איזה נושא ענק! =)
04/12/2005 19:12:18 sysctl
מזה
היינקין לא ברשימת המומלצות??
בירה שולטת

אגב, אחלה נושא 8)
04/12/2005 23:31:41 -Hawk-
אדיר בלי זיוני שכל
המשקה כשר לפנים
תברר ותראה שכן
זה כולה מצמחים
איך לעזאזל אפשר לשים שומן במשקה אלכוהול?
06/12/2005 01:35:15 adir
את האמת.. לא יודע.. שמעתי את זה פעם ממישהו.. אז אתה אל תקפוץ פשוט תתקן וזהו
16/12/2005 13:23:32 kivzy
מה לתקן? זה הועתק מוואלה אוכל אז עם יש טעויות אני יתקן תגידו בדיוק...
16/12/2005 15:38:15 sysctl
הוא דיבר אל הוק[ההודעה נערכה על-ידי sysctl ב-01/02/2006 08:50:54]
19/12/2005 21:55:56 top-y
שאלה, בבקבוקי טקילב כאלה ואחרים יש בתחתית תולעת, מה פשר המצאותה?
והאם הסברה שאומרת שהתולעת הזאת רעילה אם נוגעים בה?
21/01/2006 17:34:56 Uzbeki
זה פשוט מסורת במקסיקו... בארץ לא ראיתי אי פעם תולעת בטקילה P:
והתולעת לא רעילה, ממה שהבנתי כשמסיימים את הבקבוק גם נהוג לאכול אותה... אבל אני לא בטוח אז אל תתפסו אותי ב100%
23/02/2006 17:32:20 hashashan
אני דווקא ראיתי טקילה עם תולעת. לא זוכר את השם ... לא משהו מוכר
עמודים: 1