ראשי > מוזיקה > אוהבים שירים לפי השירים או לפי מי ששר אותם?
06/01/2005 19:06:29
Admin
לאחרונה נזכרתי בכמה מהשירים היותר ישנים של בריטני ספירס (Sometimes), כריסטינה אגילרה (What a Girl Wants) ובקסטריט בויז (Perfect Fan) והוספתי אותם לרשימת השירים שלי. כששתפתי והמלצתי למספר אנשים עליהם התגובות שקיבלתי היו איכס, אלו שירים של הומואים וכדומה.. וכשנסיתי לקבל סיבה למה מגעיל בשירים האלה שלדעתי הם אחלה, קיבלתי תשובה שממנה הבנתי שבעצם מכלילים אותם לזמרים (זמרות)\להקות ששרים אותם, כאשר התשובה הייתה משהו בסיגנון כמה שהשירים הללו מגעילים ושהם שמעו אותם לפני שנים ונגעלו מהם ולא רוצים לגעת בהם שוב.
אני זוכר שבזמנו גם אני הייתי מושפע מכל העסק, כולם כל הזמן אמרו כמה שבריטני ספירס זה מגעיל והשירים שלה מגעילים וכו’ עד שבסוף זה הושרש גם בי ויום אחד נכנסתי לחדר של מישהו בפנימיה אם אני זוכר נכון וראיתי שם תמונה של בריטני ספירס אז אמרתי משהו בסיגנון איכס מזה התמונה הזאת תוריד אותה. היום אני מבין כמה מפגר היה מה שאמרתי וכמה מושפע הייתי אבל כיום אני עם דיעה משל עצמי בנושא.
מה דעתכם בנושא? אוהבים את השירים לפי מי ששר אותם או בזכות השירים בפני עצמם? ובכלל - שומעים שירים לפי השמות ששרים אותם ובגלל שחברים שלכם שומעים או לפי מה שאתם באמת אוהבים? וגם - מה אתם חושבים על כל העסק של קטלוג זמרים\להקות כמגעילים?
06/01/2005 19:15:33
HLL
הרגשה מוכרת וטובה מממ בריטני ספירס זה פופ, פופ בעיקרון זה רק מוזיקה קופצנית בלי הרבה תוכן אחרי שהתחלתי להתבגר הבנתי שהשירים האלה דפוקים וחלולים... הם לא מכוערים, בריטני לא מפגרת (אבל שווה היא כן, שלא נדבר על כריסטינה) קצב יש, יפים הם כן, לשמוע אותם כשלא אכפת לי למה לא, אבל זה לא דבר שאני יכול לשמוע וממש לאהוב (חוץ מהיותר עמוקים כמו נו ברח לי החדש שלה של בריטני ...) ואת בקסטריט בויז, אף פעם לא אהבתי...
12/01/2005 19:40:34
Bleeding Moon
עעעע זה תלוי בבנאדם! תראה בפופ וכל העסק הזה איו עומק כמו שהילל אמר. סתכל על מוזיקה אירית ומטאל לדוג’ שירים שצריך לחשוב עליהם ברצינות, גם על המילים ובעיקר על הנגינה. ולא סתם זורקים מילים בקצב מסוים ויש לנו שיר כמו ראפ.
בפופ זה ממש דומה לראפ וזהו!
13/01/2005 23:17:19
jagu-R
אני מעדיף לשמוע מוזיקה ע"פ מציאת החן השיר בעייני לא אכפת לי מי שר אותו (עד גבול מסויים)
14/01/2005 13:48:41
Bleeding Moon
כע שחף! לפופ ולראפ אין מוזיקה משוקעת בשינהם אפשר לחרטש מילים ויוצא משו =\ ההבדל הוא הקצב,
18/01/2005 12:48:02
SweeTy
בדרך כללל אני שומעת שירים של להקות טובות....
ומתוך כל השירים אני שומעת רק שירים שיש להם משמעות חשובה עבורי!
21/01/2005 17:44:54
Z-oro
אני לא סובל פופ לא בגלל מי ששר אותו אלא בגלל השיר עצמו בעיקרון אני בוחר לפי השיר כמו שג’גואר אמר עד גבול מסויים
22/01/2005 18:12:50
Nameless
הרעיון של פופ הוא שיר מתוק שנדבק לך למוח. ולכן הרבה אנשים כותבים שירים ונותנים לאחרים לשיר אותם (פופ הוא לרוב בא כארוחת טלוויזיה) גם מלחינים לך את המוזיקה, וכל מה שצריכים הוא הפרצוף - למשל הספייס גירלס, או קיילי מינוג (בעברה, אני לא יודע אם גם היום)
22/01/2005 18:47:46
Z-oro
ציטוט:הרעיון של פופ הוא שיר מתוק שנדבק לך למוח. ולכן הרבה אנשים כותבים שירים ונותנים לאחרים לשיר אותם (פופ הוא לרוב בא כארוחת טלוויזיה) גם מלחינים לך את המוזיקה, וכל מה שצריכים הוא הפרצוף - למשל הספייס גירלס, או קיילי מינוג (בעברה, אני לא יודע אם גם היום) ראסמי אתה צודק כי זמרי פופ (בד"כ זמרות) לא כותבות לא תמילים לא תלחן לא כלום הם רק משלמות קצת ג’ובות ומרוויחות הרבה
27/01/2005 21:10:34
nickless
פופ זה מזימה של פאקצות להשתלט על העולם!!
28/01/2005 02:04:51
silicon_wolf
קודם כל פופ זאת הגדרה לסגנון מוזיקלי אופנתי...עוד 100 שנה יכול להית שמטאל יהיה הפופ ושירים אחרים יהיו חתרניים ופריקיים... בכל אופן פופ בעייתי מכמה בחינות במיוחד לאור ההשקפה שלי כמוזיקאי. -לרוב לא מתבצעת נגינה אלא הדבקה של לולאות אלקטרוניות ברצף. -הקול של הזמרים מותאם ומעוות כך שיצתאים למנגינה גם אם הם מזייפים (ניכר בשירים של בריטני סיפרס,ביונסה נואלס וכו’). -לרוב לזמר\זמרת\להקה אין מושג ירוק במוזיקה והם משמשים ככלי (ראה את הסעיף הבאה). -פופ נוצר למטרות שיווקיות ולרוב לא עומד מאחוריו שום ערך. -מילים בשירי פופ סובבות מסביב לאותו נושא-אהבה על כל נדבכיה (משמע חוסר אהבה,כמיהה לה,התפארות ממנה וכו’) רצוי לציין שגם מוזיקה מזרחית סובלת מהבעיה הלירית הנ"ל אך עם זאת מאחוריה עומדים מוזיקאים טובים יחסית. -בהשוואה לסגנונות כמו ג’אז -סגנון מוזיקלי שאי אפשר למסחר מתוקף ההשקעה העצומה שצריך להשקיע בלימוד נגינה (כולל תיאוריה,אימונים,פיתוח סגנון,אלתורים וניסיון) או סגנונות כמו מטאל (יותר נכון נגזרות של מטאל כמו פאוור מטאל למשל) בהפ נדרשת טכניקה אדירה בנוסף לעובדה שההלחנה מבוצעת ע"י האומנים המבצעים את היצירה וכן נדרש כישרון רב (כי מעולם לא הייתי בהופעת מטאל שבא היו פלייבקים) פופ פשוט נופל.. ישנם סגנונות שהם נגזרות של הפופ המודרני (האלקטרוני) כמו רוקנ’רול וטוויסט בהם ניכרים חיסרונות הפופ אך לאור החוסר הטכנולוגי בתקופתם חסרונות אלו כמעט ולא ניכרו. אז מה בעצם מפריע לי בפופ? פשוט מאוד. -חוסר כישורן מוזיקלי -תיקון טעויות עם מחשב -פלייבקים -חוסר ידע מוזיקלי -חוסר יכולותיהם של הזמרים להלחין בעצמם את יצירותיהם.
אך עם זאת לפופ יש יתרונות. מכיוון שהוא נוצר למטרות מסחור מטרתו להשפיע על קהל שעוקב אחרי טרנדים ומטרתו היא להשתלב בחברת הפופ שמהווה תאמינו או לא את הרוב בגילאי 12-16. לאחר גיל 16 ניכרת התפלגות לסוגים שונים של אפיונים חברתיים (פריקים,ערסים,מטאליסטים,פקצות,סטלנים וכיוב’) מכאן שפופ משרת רק קבוצת גיל מסויימת וניתן להשוות את זה לתוכניות כמו פוקימון שמטרתן נהייתה מסחור ובעצם הטמעת הפרסומת בתוך הסדרה.
זאת דעתי התמציתית בנושא.
28/01/2005 14:36:57
Z-oro
ציטוט:קודם כל פופ זאת הגדרה לסגנון מוזיקלי אופנתי...עוד 100 שנה יכול להית שמטאל יהיה הפופ ושירים אחרים יהיו חתרניים ופריקיים... בכל אופן פופ בעייתי מכמה בחינות במיוחד לאור ההשקפה שלי כמוזיקאי. -לרוב לא מתבצעת נגינה אלא הדבקה של לולאות אלקטרוניות ברצף. -הקול של הזמרים מותאם ומעוות כך שיצתאים למנגינה גם אם הם מזייפים (ניכר בשירים של בריטני סיפרס,ביונסה נואלס וכו’). -לרוב לזמר\זמרת\להקה אין מושג ירוק במוזיקה והם משמשים ככלי (ראה את הסעיף הבאה). -פופ נוצר למטרות שיווקיות ולרוב לא עומד מאחוריו שום ערך. -מילים בשירי פופ סובבות מסביב לאותו נושא-אהבה על כל נדבכיה (משמע חוסר אהבה,כמיהה לה,התפארות ממנה וכו’) רצוי לציין שגם מוזיקה מזרחית סובלת מהבעיה הלירית הנ"ל אך עם זאת מאחוריה עומדים מוזיקאים טובים יחסית. -בהשוואה לסגנונות כמו ג’אז -סגנון מוזיקלי שאי אפשר למסחר מתוקף ההשקעה העצומה שצריך להשקיע בלימוד נגינה (כולל תיאוריה,אימונים,פיתוח סגנון,אלתורים וניסיון) או סגנונות כמו מטאל (יותר נכון נגזרות של מטאל כמו פאוור מטאל למשל) בהפ נדרשת טכניקה אדירה בנוסף לעובדה שההלחנה מבוצעת ע"י האומנים המבצעים את היצירה וכן נדרש כישרון רב (כי מעולם לא הייתי בהופעת מטאל שבא היו פלייבקים) פופ פשוט נופל.. ישנם סגנונות שהם נגזרות של הפופ המודרני (האלקטרוני) כמו רוקנ’רול וטוויסט בהם ניכרים חיסרונות הפופ אך לאור החוסר הטכנולוגי בתקופתם חסרונות אלו כמעט ולא ניכרו. אז מה בעצם מפריע לי בפופ? פשוט מאוד. -חוסר כישורן מוזיקלי -תיקון טעויות עם מחשב -פלייבקים -חוסר ידע מוזיקלי -חוסר יכולותיהם של הזמרים להלחין בעצמם את יצירותיהם.
אך עם זאת לפופ יש יתרונות. מכיוון שהוא נוצר למטרות מסחור מטרתו להשפיע על קהל שעוקב אחרי טרנדים ומטרתו היא להשתלב בחברת הפופ שמהווה תאמינו או לא את הרוב בגילאי 12-16. לאחר גיל 16 ניכרת התפלגות לסוגים שונים של אפיונים חברתיים (פריקים,ערסים,מטאליסטים,פקצות,סטלנים וכיוב’) מכאן שפופ משרת רק קבוצת גיל מסויימת וניתן להשוות את זה לתוכניות כמו פוקימון שמטרתן נהייתה מסחור ובעצם הטמעת הפרסומת בתוך הסדרה.
זאת דעתי התמציתית בנושא.
צודק רק שאני אף פעם לא אהבתי פופ אפשר להגיד שכבר בגיל 8 9 התחלתי להמשך לרוק ולמטאל
29/01/2005 00:19:55
silicon_wolf
אני דווקא אהבתי פופ פעם...דברים מסויימים במגלל המלודיות שביצירה (אקווה,אייס אוף בייס) ואחרות בגלל הקצב (666, אאוטקאסט) ... אבל עם הזמן זה נהיה בעע
עמודים:
1
