(http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2982817,00.html):
רצונה של ענקית התוכנה לרשום פטנט על Sender ID, טכנולוגיית אנטי ספאם שאמורה לשמש תקן מחייב בתעשיה, הביא לפיזורה של קבוצת עבודה מקצועית שדנה בנושא ובעקיפין, גם לעיכוב במלחמה בספאם
איי.פי.
ויכוח על פטנטים שם קץ למאמץ לפתח תקן טכנולוגי ללוחמה בספאם, לפחות לעת עתה. חוסר ההסכמה נבע מרצונה של מיקרוסופט לרשום פטנט על Sender ID, טכנולוגיה שפיתחה ונדונה במסגרת ה-Internet Engineering Task Force .
התקן של מיקרוסופט הוביל עד כה בקרב הצעות טכנולוגיות שונות שהוגשו עד כה לקבוצת העבודה, ביניהן הצעות של יאהו! , AOL ואחרות, אולם כעת נראה מודעה
כי סלע המחלוקת - הקניין על הטכנולוגיה - יביא לעיכוב נוסף במה שרבים מחשיבים כתופעה המאיימת על האינטרנט בצורה חסרת תקדים.
שאלות לגבי מידת יעילותו ותאימותו של Sender ID למערכות דואר קיימות כבר עלו בעבר, עוד בטרם החלו הדיונים לגביו, אולם לדברי יעקב סאפראנוביץ’, פעיל אנטי ספאם מוביל, הקרב על הפטנט הוא ששם קץ להסכמות שכבר גובשו.
כוח המשימה, שפועל לגבש תקני אינטרנט מקובלים, פירק את קבוצת העבודה, אשר דנה בטכנולוגיה של ענקית התוכנה בשבוע שעבר, לאחר שחבריה הסכימו כי לא ניתן יהיה להגיע להסכמה בעניין בזמן הקרוב.
ההצעה של מיקרוסופט
במסגרת Sender ID הציעה מיקרוסופט שספקי אינטרנט ימסרו רישומים של כתובות ה-IP של שרתי הדואר שלהם, וכאשר יגיע הדואר ליעדו, תשווה תוכנת הדואר את הכתובות הרשומות בהודעה אל מול מסד הנתונים הקיים, ותאמת את מקור המשלוח.
הפטנט שהגישה מיקרוסופט מתייחס לצד המקבל, זה המבצע השווה ואימות אל מול כתובות השרתים המוכרים. למרות הבטחותיה של ענקית התוכנה, כי תציע את הטכנולוגיה ללא תשלום, היא מעוניינת למנוע ממפתחים או חברות תוכנה, להפיץ את הטכנולוגיה תחת רשיונות שאינם בבעלותה. זהו התנאי שכמה מחברי קהילת הקוד הפתוח לא הסכימו לקבלו בשום אופן.
בעת שקבוצת העבודה על Sender ID, שכונתה MARID, החלה לנסות ולמצוא פשרות בנושא הפטנט, כמה מן החברים בה שבו והביעו דאגה בנוגע לבעיות טכניות, שלגביהן כבר התקבלה הסכמה. או אז החליטו ראשי הקבוצה לנטוש את הפרויקט.
תקן שיורכב מכמה טכנולוגיות
כמה מומחים טוענים כי ההחלטה על הפירוק, עשויה להאיץ את פיתוחה של טכנולוגיית אנטי ספאם אחרת, DomainKeys , שהוצעה על ידי יאהו!, ונחשבת חזקה יותר, אך גם קשה יותר ליישום. הטכנולוגיה של יאהו! תתבסס על מנגנון אימות זהות, שיטמיע בהודעות יוצאות חתימה דיגיטלית, התואמת לחתימה הנמצאת בשרת ממנו היא נשלחה.
כך יוכלו ספקי אינטרנט לבדוק את החתימה בהודעות נכנסות, לוודא כי אכן מדובר בהודעה שנשלחה משם המתחם המופיע בשורת ה-From, ולחסום את ההודעות שאינן תואמות. DomainKeys תסייע גם בחסימת מתקפות הונאה (Phishing).
בשלב זה הוחלט כי בנובמבר תקים IETF קבוצת עבודה נוספת, שעניינה תקינה של חתימה דיגיטלית להודעות דואר אלקטרוני, שיטת לוחמה בדואר זבל המועדפת על יאהו!. במקביל, שתי קבוצות עבודה נוספות דנות בימים אלה על גישות נוספות למניעת התופעה, כאשר אין זה בלתי אפשרי שכמה טכנולוגיות יוכרו כתקן תעשייתי , ויפעלו במקביל.
שלוש ההצעות - של מיקרוסופט, יאהו! ו-AOL - מתכוונות לחסום הודעות דואר אלקטרוני מזויפות, במסגרתן מקבלים נמענים הודעות פרסומיות או כאלה הנושאות וירוסים, שהשולחים אותן מתחזים לשולח לגיטימי או מוכר על ידי המשתמש. הטכנולוגיות הללו לא ישימו קץ לדואר הזבל, שמקיף כיום למעלה מ-60% מכלל תעבורת הדואר העולמית, אולם עשויות לסייע בזיהוי וחסימת טכניקת ספאם נפוצה למדי.
"נמשיך לקדם את הטכנולוגיה"
לדברי שון סאנדוול, דובר מיקרוסופט, החברה תמשיך לקדם את הטכנולוגיה שלה, גם ללא קשר להחלטת ה-IETF. לדבריו, חברות קטנות אולי יהססו להמשיך ללא תקינה, אולם חברות גדולות לא ישנו את החלטתן בעקבות זאת. "ברגע שמספיק אנשים יאמצו את Sender ID, הוא יהפוך לחשוב במיוחד עבור שולחי הדואר הקטנים יותר, שיאמצו אותו אף הם", אמר.
אנדרו ניוטון, יו"ר משותף של קבוצת העבודה, סרב להתראיין, אולם הביע אופטימיות בעקבות המהלך בהודעת דואר אלקטרוני: "צעד זה הוא חלק מתהליך העבודה של ה-IETF, במסגרתו היא מבקשת מקהילת התוכנה לצבור ניסיון נוסף בכל הנוגע לטכנולוגיות אימות זהות השולח, על מנת להגיע לתקן סופי נכון", כתב.
ג’ון לוין, העומד בראשה של קבוצת מחקר הפועלת בשיתוף ה-IETF, טען אף הוא כי חברי הקבוצה לא הצליחו להגיע להכסמה, מכיוון שחסרו להם נתונים אמיתיים על העניין. אולם דייב אנדרסון, מנכ"ל חברת Sendmail, יצרנית שרתי דואר פופולריים, אמר כי הוא מאמין שניתן היה להגיע להסכמה אלמלא העלתה מיקרוסופט את עניין הפטנט.
ויכוח נדיר
דייב קרוקר, אחד מחלוצי האינטרנט, שעובד בחברת הייעוץ InternetWorking, אמר כי הוויכוח הלוהט שהתרחש במהלך הדיונים אינו נדיר כשלעצמו, אולם לרוב אינו עולה במסגרת דיונים על ספאם, לאור ההכרה של כל הצדדים בצורך בפתרון מהיר לבעיה.
לדבריו, הנקודה הבעייתית היתה דווקא הנסיון להגיע לפתרון מהיר ושאפתני מדי של קשיים טכניים מהותיים, ולאו דווקא מלחמת הפטנטים. "בדרך כלל מתקדמים בזהירות", מאחר ושינויים גדולים בארכיטקטורת האינטרנט "תמיד גוררים אחריהם תוצאות בלתי ידועות, שלרוב מהוות בעיה בפני עצמה", אמר.