(חייב את זה לאחי בבלוג{יגיע בהמשך])
הכותרת:"תביעת ענק על סך מיליוני דולרים מילדי הקייטנות הפגועים"
אז הנה אנחנו נפגשים בחודשים "הקרירים" האלה של יולי. הימים האלה שמוציאים מכל אחד מאיתנו את הכי רע שהוא יכול להיות. בחוץ יש שלוליות, רק לא של מים, ועננים אינם נראים באופק.
בכל מקרה עבדכם הנאמן, הכותב של הבלוג, הספיק להיות בגולן, באילת וכן כן גם לעבוד. בקרוב הסיום המיוחל.
על אילת והגולן אני אשאיר פוסט תמונות מיוחד(תתכוננו).
באתי לדבר על תופעה מטרידה מאוד, קייטנות. וכזה שמכין לאחים הקטנים שלכם , זבי החוטם את האוכל ומחלק להם את הטרופיות. הרשו לי לאמר שעדיף ללכת לעבוד בכור הגרעיני בדימונה מאשר ללכת לאכול בקייטנה.
אין שם מוצר אחד שאינו מכיל חומר מסרטן כלשהו.
השוקולד המוטנטי שבספק אם זה שוקולד יותר כמו עיסה חומה המכילה מים בכמויות אדירות, מאיפה הגיעו לשם מים אני שואל את עצמי, בידיעה שאת התשובה אני לא אקבל. בכל מקרה מגעיל לא מגעיל מורחים לילד הקט בלחמניה.
אבל השוקולד זה עוד החלק היפה שבעבודה, נמשיך למלכה הבלתי מעורערת של ה"גועל נפש" הקייטני- כן, זו הטונה!
מדובר ביצור שחי בקופסה גדולה ואטומה(שלא ניתן להשיג בחנויות), שמכילה המון יונים קטנים של כספית ושל יתר חומרים שבלא וכי היו מופרשים מהגוף החוצה תוך כדי גרימה של נזק בלתי הפיך לרקמות ולטונה!(המאבק לשלום הטונה).
חחח, והצורה של הטונה זה לא החלק המרתיע, החלק המרתיע זה הסלט טונה. עשוי במיוחד מעגבניות שעברו ריסוס קפדני וממלפפונים שעברו תהליכים של השבחה גנטית תוך כדי חיסול טוטאלי של המלפפון כיישות נפרדת!(שגם עברו ריסוס).
והחלק הכי טוב שבהכנת הסלט לסנדביץ' - הריח! אין כמו ריח של טונה זולה על הבוקר, ששמן זית נשפך בכמויות על הידים , הבגדים ושאר אברי גוף, ריח מתפשט באוויר, בעיקר במטבחון הצר שאנו עובדים בו,ואז אחרי שכבר חשבתם שראיתם הכל, או לא המתנ"ס שומר את הפתעותיו לרגעים המשמחים ביותר- המיונז!!!! מצד אחד זה לבן ודומה למיונז באריזה, מצד שני מדובר במשהו דמוי ג'לי חצי קשיח שמכיל בתוכו גושים מוצקים ולא ידועים עם ריח מיוחד שתורם לאווירת הטונה המקולקלת.
ניחוחות
כשתייה, יקבלו ילדי הקייטנה טרופית, או צביר כימקלים ארוז בשקית אלומיניום. חחח לא רק שזה כימיקלים אלא יש לזה גם טעם של שתן וגם זה מסרטן בצורה מטורפת.... הדבר מכיל כל מיני קבוצות E על גווניה וסוגיה(E 190, E 122 וכו...). לפחות אם היה לזה טעם...
וכקינוח, יקבלו הילדודס המופרעים , מנת ארטיק שגם היא מכילה את כימיקל E המפורסם, הכל תלוי בטעם שבוחרים...
וזהו התפריט!
והפואנטה של הכותרת היא שבסוף הם יהיו חולי סרטן , כי תחשבו שהם שותים אחד או שתיים כזה ביום ואוכלים סנדביץ' שתיים, וזו כמות מספיקה. מזעזע נכון(גם לא דיברתי עדין על החוסר סטריליות היחסית שאנחנו נוהגים בה, ועל כאבי הבטן שיש לילדים לפני ואחרי האוכל). אז כן הכותרת מתאימה לפוסט, כי ישראלים לא פרייארים.
טוב לחזור, בקרוב הפוסט תמונות המובטח!
לאחר מכן יוצאים לחופשה לאחר הבגרויות של אחי...
מלון דן 5 כוכבים בין המפוארים שיש ואיך שגענו אחי בוכה למה לא הלכנו למלון טוב יותר!!!
בסוף הוא נהנה!
אחר כך טיסה ל-8 ימים בבולגריה מלון גם 5 כוכבים אבל בעצם זה מכונת כסף משומנת היטב כי המקום הוא בעצם קזינו אחד ענק עם שלטים גדולים ונורות led ענקיות ומופעים
אבל יש פאק אחד קטן אוכל ושתיה חינם
והינה ממבטו של כותב מוצלח יותר!!!
חוויות וחיוכים
בשעה 10:20 בבוקר נחתה טיסה של "Air Bulgaria” בנתב"ג, ישראל. הטמפרטורה המקומית הייתה 33 מעלות , והיום נראה בהיר עד נאה. כמה טוב לחזור אומרים כולם במטוס של : "Air Bulgaria” -אין כמו בארץ.
כן, הייתה לי חוויה בולגרית, חוויה בולגרית מהנה יש לומר.
שבוע שלם מיום חמישי עד יום חמישי, יצאנו ברגע האחרון, ביום חמישי הקודם היו ספקות אם נגיע לשדה התעופה(נגיע= זוג הורים, אח קטן, סבא וסבתא, ואני{זה שבכלל מעודד את כולם לנסוע לחו"ל,והיחיד שמתעקש על יעדים-אופי}).
אז הנה אחרי הפתיחה, החיבוקים והנשיקות של החוזרים לארץ מארצות הגולה , קבלו:
עובדות שלא רציתם לדעת על בולגריה ובכל זאת תדעו:
*בולגרים הם העם הכי עצלן והכי לא רוצה לעבוד שפגשתי-לא נחמדים!
*הים השחור לא באמת שחור!
*בניגוד לשמועות, יחסית יקר בבולגריה- לא מה שהיה פעם!{קומוניסטים לשעבר}
*ליוצאי ברה"מ, סעו לשם! בולגרית היא כמו רוסית, ורוב הבולגרים ידברו אתכם רוסית.
* מהפכת נייר הטואלט לא הגיע אליהם (גם מהפכת הטואלט(שירותים) לא , אבל את אלה אפשר למצוא), ולאחר עשיית צורכיהם משתמשים הבולגרים בגרסא מעניינת של נייר זכוכית + נייר עיתון מעורבבים זה בזה.
ועכשיו כדי שבטעות לא נשכח להלן פירוט המסלול(רק הרגעים המרגשים)-
נ.ב. הטיול היה באזור שנקרא "חולות הזהב" (ליד ורנה{מרחק 18 ק"מ}-Varna), על חופו של הים השחור, מקום מקסים שלדעתי תקוע בשנות ה-50 ומזכיר במקצת את הטיילת באילת, ובכל זאת מרשים, מהנה ויקר(יחסית)!
יום ה'-הכרות מעמיקה עם נתב"ג והגעה ליעד.
כן, לפני שבוע בדיוק מצאנו את עצמנו עם אותם המזוודות בדרך אל נמל התעופה הלאומי, הידוע בכינויו נתב"ג.
עוד בדרך האהובה עלי מאוד(אני אוהב מאוד נסיעות לחו"ל) ואפילו בדרך לפני נודע לנו שהטיסה לא תהייה כמתוכנן ברבע לארבע(למרות שגם זה היה אמור להיות לפני זה), אלא בשעה שמונה וחצי! וזה נבדק סופית בשעה שהיינו בדרך לנתב"ג , 3 שעות לפני המועד המתוכנן ו-6 או 7 שעות לפני ההמראה בפועל. אז כן , קוראים שלי, חרשנו את נתב"ג, עמידה בתורים נראית כמו פרס כשאתה יודע שאין לאן למהר. המטוס היה מעניין מאוד, זה היה נראה כמו תא גז אחד ענק וזה כי הוא באמת פלט גז משונה שמאוד הרתיע אותי לעלות למטוס, מכל חור יצא גז משונה שבסוף התברר כדליפה גזית מהמזגן, אז מכל מושב , מכל חור במטוס(והבנתם נכון, היו הרבה כאלה), לא מסוכן אבל מרתיע, שלא לדבר על המושבים הלא נוחים(כן יניב תעשה מעצמך מסכן). וכך במטוס המתפורר הגענו בשעה 22:00 לנ"ת ורנה.
יום ו'- הכרות עם חולות הזהב.
לא משהו מיוחד לספר ביום הזה! הלכנו , הסתובבנו (החמולה ואני),הכרנו כל מיני אנשים, מקום מאוד יפה!
יום ש'-טיול בג'יפים.
קמנו בבוקר, עלינו על ג'יפ , לנהג(שהיה אמור גם להדריך) , קראו יאני(yani), אחרי חקירה יסודית , התברר שכל הג'יפים הם ג'יפים צבאיים, תוצרת ברה"מ, שנת ייצור 1985(וזה היה מזמן). טיול מדהים, לא ארחיב בפרטים, יום אחד יגיעו גם התמונות של זה. נסענו שיירה של ג'יפים מאוכלסים בתיירים ממדינות שונות, ביער הבולגרי, אחר כך עשו לנו פיקניק בלב היער, עם מופע פולקלור פחות או יותר. דרך מדהימה, ירוקה, ומרתקת. הייתי רוצה לחזור לג'יפ. לקראת הסוף ירד גשם חזק מאוד(אבל זה היה כשכבר הגענו למלון ואז זו חוויה אמיתית-אוהב גשם).
יום א'- ורנה
כמו בכל יום, קמנו!(כן עשינו את זה). והחלטנו – הבוקר אל ורנה. עיר טיפונת מאכזבת, לא מפוארת , ובעיקר כשההורים ,סבתא וסבא רצו לעשות קניות, אוי הרגלים! כן שונא קניות בחו"ל. שונא קניות בכלל. גם כן לא יום מיוחד אבל קנו לי שם פירות יער מסוגים שונים! יאמי.(והכי חשוב שהם טריים ולא קפואים).
יום ב'- הים השחור הוא הים הכי כחול.
החמולה החליטה שלוקחים יום של מרגוע בים, וזה היה היום שהביא לי חוויה לכל החיים. טבלנו את רגלינו במים הקרירים, בעצם המים הקרים עד מאוד. אין לי מושג מה הייתה הטמפרטורה שלהם, אבל בהחלט לא הטמפרטורה שאנחנו רגילים אליה. ועכשיו לחוויה: כמו בכל אזור קיט שנמצא בקרבה למים , גם כאן הציעו המקומיים ספורט מים, אני החלטתי על מצנחים שנגררים אחרי סירת מנוע. החלטנו ללכת על מצנח משותף, אני ואחי(יתר החמולה השתפנה) ובעוד אני מתייסר מפחד מהמחשבה שאני הולך להיות בגובה של הקומה שלנו במלון(קומה 11) , הספקתי להקשר למצנח. וזה התחיל להמריא, וצריך היה לרוץ , ולא רצתי כי הייתי שקוע במחשבות שלי שאפילו לא שמתי לב שזה מתחיל , קיבלתי שפשוף בברכיים. ואז אתה מרגיש כמו ציפור , ראינו הכל מלמעלה, ובמשך דקה וחצי שלמות כולם היו נראים כמו נמלים זעירות, והנוף היה יפה! וכל הפחדים נעלמו. אבל כשהוא סימן לנו להתחיל להנחית את המצנח. גיליתי תקלה רצינית (שנבעה כנראה מהאנטישמיות של הסדרנים) , ובמקום לנחות נחיתה רגילה הייתה לנו נחיתת אונס, הישר לתוך המים , במקום לזרועותיו של הסדרן/מציל. זה היה פנטסטי!
יום ג'-פארק המים.
עד לשעה 15:30 היום עבר בעצלתיים, אחרי 15:30 התחיל האקשן. נסענו לפארק המים המקומי, "אקווה-פוליס", מקום חמוד שבהחלט ראוי ל-שלוש שעות שלו. אל תחמיצו! אבל תוודאו שאתם נוסעים אחרי 16:00 כי אין לכם מה לחפש יותר מזה ואחרי 16:00 יש הנחה. תלכו על מגלשות האבובים , כי הם הכי נחמדות! בערב קינחנו את הארוחה בהרבה פופקורן מסוכר/בקרמל – שהוא מאכל תאווה בפני עצמו(כמו פירות היער).
אתמול- Nothing much to tell, ארוחת סיכום.
טוב אתם מכירים את איך זה שהסוף מתקרב. אז עם רדת הערב חיפשנו (החמולה ואני) , מקום נחמד להעביר בו משהו דמוי ארוחת סיכום, לאכול טוב כולנו ביחד. סבא שלי ואבא שלי החליטו שהם צריכים להזמין כריש, אז הם עשו את זה, נגררתי אחריהם וטעמתי, דווקא טעים .
אח"כ הלכנו לשוטטות אחרונה בעיר. חבל להיפרד! ביום הזה, בצהרים, ירד גשם!
היום-
גם לזה היה את הסוף שלו, בשעה 5:00 קמנו , ארוחת הבוקר הוגשה ב-5:30 , שחר חדש הפציע מעל חולות הזהב, זה דבר יפה לראות את זה, היה קר, הגענו לשדה התעופה של ורנה, עלינו על המטוס שאיכשהו היה יותר מפואר ופחות מפחיד.
בשעה 10:20 בבוקר נחתה טיסה של "Air Bulgaria” בנתב"ג, ישראל. הטמפרטורה המקומית הייתה 33 מעלות , והיום נראה בהיר עד נאה. כמה טוב לחזור אומרים כולם במטוס של : "Air Bulgaria” -אין כמו בארץ.
-הסוף-
ולכן נעלמתי לזמן מה....