ראשי > מה שבלב > מישהו זוכר את הסיפור על האהבה העיוורת?
תודה בכל אופן.
אני אשים את זה גם פה, זה ממש חמוד:
מספרים, שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האישיות של בני האדם.
היה להם קצת משעמם ולכן שיגעון הציע: "בוא נשחק מחבואים!"
הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?"
השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם".
ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות. אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה, הגאווה אמרה שמדובר במשחק מטופש (אך מה שכנראה הפריע לה באמת, היה שהרעיון לא היה שלה).
אחת... שתיים... שלוש... החל לספור השגעון.
הראשונה שהסתתרה היתההעצלנות - היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה, הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה.
הנדיבות כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחבורתיה ולכן ויתרה עליו. "חור בגזע עץ? מושלם בשביל הצניעות! מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל החושניות!" וכך הלאה. בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה.
התשוקה הסתתרה בלוע הר געש והאהבה בתוך שיח
שושנים.
999,999.... מיליון!!! סיים השיגעון לספור והחל בחיפושים.
ראשונה נמצאה העצלנות - רק שלושה צעדים משם.
אחר כך מצא את הספק: יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר.
אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש.
פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה.
רק האהבה לא הופיעה בשום מקום.
השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים.. וכשעמד להתייאש ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו.
פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה.
השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה, התחנן, ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום.
ומאז אותו יום - האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה....
אהבתי את הרעיון של הסיפור בסוף...
פששש אפיק תודה (:
חשבתי שאנשים יזכרו את זה..
ואם טליה לא הייתה שמה את זה פה לא הייתי מכיר את זה, ככה שכל הקרדיט מגיע לה...
סתם בקטנה
חח, אני חושב שזה מתחיל להיות ספאם, אז כדי שנפסיק את זה :)
אבל כמה היה צריך לקרוא רק בשביל שורה אחרונה
אגב, מצאתי משו נחמד, בגלל שהשיחים פגעו באהבה אפשר להבין שהאהבה כואבת...ארררג..
אהבתי
אבל היית צריך לכתוב שהאהבה התעוורה מהשיח בקטע שבו כתבת שהיא ניפצעה..
אגב טליה
*סגידה* על הסיפור...
פונטי מבקר ביקורים.
מעניין מי כתב את זה......... (:
אני חולה על הסיפור הזה!!
לפני כמה זמן סיפרתי אותו מתישהו...
נ.ב מחקתי את הספאם
תשתדלו להיגמל שניכם[נערך על-ידי r3fl3ct10n בתאריך 2004/06/22 16:49]
ולכן האהבה עיוורות והשיגעון מלווה אותה...
לפחות ככה אני זוכרת שקראתי את זה
איזה יופי! שוב מחזקים אותי!!
פונטי, איימ סו הפי, איי קאן קייל סאמוואן!
פעם הייתי אוסף מלא, אבל כולם נאבדו לי איזה יום כשפירמטתי, אז כבר אין לי כוח לאסוף...
אבל אהבתי נורא!
אביץ, מעיין בסיפורים חביבים ומשעשעים.... בעעע למה?