ראשי > דיבורים > מה הוא טוב ומה הוא רע?
נימוק, הכול ברור מה יש לנמק כבר?
בגלל שהטבע שלנו מושלם יש בו רק טוב.
אם אתה מוצא בו משהו רע זה רק בגלל שאתה לא מסתכל על כל התמונה, או שהוא רע כי אתה מפרש את זה ככה, אבל אם תסתכל על כל התמונה, אתה תבין שגם הדברים הרעים הם בכלל לא רעים ולהיפך- הם חלק מהטוב עצמו.
תשובה מספקת? :)
[נערך על-ידי cp77fk4r בתאריך 2004/06/18 01:00]
הטבע לא מושלם
הוא שואף לשלמות וזה הטוב שבו
מצד שני פועלים על הטבע כוחות אחרים לדוגמא אדם שמוציאים אותו מאיזון ובכך פוגמים בשאיפה לשלמות
הצרוף של שני האלה- אי השלמות הטיבעית ופגיע ע"י דברים אחרם גורם לרע
אבל הגדרה של מה זה טוב ומה זה רע???
מסובך מידי
מממ... מפה אנחנו כבר חוזרים להתחלה.. זה תלוי איך אתה מגדיר "רוע"...
נתקענו.
הוא צבר מספיק כח בשביל זה
וEcho, גם אתה וגם אפיק צודקים. אפשר לתאר את העולם כמושלם, ואותנו בני האדם כמתפקחים, כלומר לאט לאט אנו מבינים איך כל הרע בעולם הוא בעצם חלק מהטוב. לפי זה העולם הוא תמיד טוב שלם ומה שנראה שהוא מתקדם זה בעצם התקדמות של האדם.
קשה להגדיר אופי של מציאות מסויימת מבחינה אובייקטיבית. אי אפשר לומר על משהו שהוא רע, כלומר על הדבר עצמו, אפשר לומר שיש לו תוצאות רעות. אבל גם את זה אי אפשר ממש לומר, כי כל אירוע שקורה בעולם, שהוא תוצאה של משהו, יכול להיות רע או טוב... תלוי בהשפעה שלו עלינו. בכל אופן, רע הוא כל מה שלא עונה להגדרה "טוב", הגדרה שלנו. זו הגדרה סובייקטיבית של כל אחד ואחד.
הדרך של האדם להתמודד עם הרע היא פשוט להרחיב את הגדרת ה"טוב" שלו. ככל שהגדרת ה"טוב" תכלול בתוכה יותר מציאויות הרי התמעט הרע בעולם. ככל שלאדם יהיה יותר ברור איך כל מציאות קשורה ל"טוב" אז מבחינתו זה באמת יהיה טוב.
כמובן שאי אפשר להתחמק מהגדרת "טוב" ו"רע". לי נראה ש"טוב" זה דבר אחד בלבד (אין פה הוכחה או משהו כזה, סתם רעיון). זה מצב של הרמוניה, של שלווה, של שלימות. כל חריגה, אפילו הקטנה ביותר, היא כבר התמעטות של "טוב" כלומר "רע" מסויים. עכשיו מה הבעיה? שיש המון מציאויות בעולם! ולפי מה שאמרנו "טוב" הוא רק דבר אחד! ואנו מכירים מציאויות נפרדות, לכן מוכרח שחלקן יהיו טובות יותר וחלקן יהיו טובות פחות. ה"טוב" הוא מין מציאות אחת שעל פיה אפשר לחלק ציונים לכל שאר המציאויות. ככל שהן יותר קרובות אליה הן יותר טובות. אבל כיון שאין רק מציאות אחת, מוכרח שיהיה רע, כי אם יש 2 מציאויות לדוגמא, אז מציאות אחת תהיה טוב מוחלט והמציאות השניה כבר לא תוכל להיות טוב מוחלט כי כבר המציאות הראשונה היא טוב מוחלט, לכן היא תהיה חיקוי לא מוצלח של המציאות הראשונה, יהיה בה חסרון של טוב, יהיה בה רע. ה"טוב" המוחלט קיבל כינויים שונים כמו: "אהבת אמת", "אושר", "קירבת אלוקים", "הגאולה השלימה". לכולם ברור שיש מציאות אחת כזאת והכל זורם לכיוונה, והכל תלוי בה. יש כאלה שאומרים שהמציאות הזו היא דמיונית, אינה קיימת במציאות, לדוגמא: "אין אהבת אמת במציאות", אבל ברור שיש השתוקקות למציאות כזו. אני אומר שאם יש שאיפה למציאות מסויימת, מוכרח שהיא קיימת, אולי בצורה נסתרת, אולי היא עדיין בכח, אבל היא קיימת! ההשתוקקות לאהבת אמת נובעת מטעימה של ניצוץ ממנה, של רגע רגעי של אהבת אמת של "טוב" חלקי. שכמו שהסברנו כל המציאויות מלבד מציאות ה"טוב" עצמה הן טוב חלקי, אבל גם רע חלקי.
לפי מה שאמרנו, שהטוב והרע הוא לא הגדרה אובייקיטיבית אלא יחס של האדם למציאות הרי שכדי לשלול את הרע לגמרי חייבים לשלול את הריבוי במציאות, איך שיש רק מציאות אחת, רק טוב. איך זה יתכן, הרי אנו רואים הרבה מציאויות? אז נכון שאנו רואים הרבה מציאויות אבל השאלה האם יש מגמה שמאחדת את כל המציאויות, ואז בעצם כל המציאויות זה בעצם גילויים של מציאות אחת? האם יש רצון (מציאות בכח) אחד במציאות הגלויה בפועל? אם יש רצון אחד זה אומר שאם נחדור פנימה בראיתנו נראה שיש מציאות אחת, רק שהיא עכשיו נסתרת. כל רצון הוא מציאות נסתרת. כמו שמציאות גלויה משפיעה על מציאות אחרת. כך גם רצון משפיע על מציאות גלויה רק שהוא נסתר. אז אנחנו צריכים לחשוף את המציאות הנסתרת ולגלות שהיא אחת ושהכל הוא חלקים של הפזל, כמו שאפיק אמר: "אבל אם תסתכל על כל התמונה, אתה תבין שגם הדברים הרעים הם בכלל לא רעים ולהיפך- הם חלק מהטוב עצמו.". אנו תופסים את המציאות בתור רע כי אנו תופסים אותה מפורדת, בעלת ריבוי. וכמו שאמרנו שאם יש ריבוי יש בהכרח רע. אז אם הריבוי הוא אשליה, אז גם הרע הוא אשליה. וכל הרגשת טוב, מקורה בתובנה (אפילו קטנה) של האחדות, שהכל אחד.
אז מה העבודה שלנו? לחקור איך הכל אחד. כאשר נבין איך הרע הכי גדול הוא חלק מהטוב, לא נגיד שהוא רע, כי באמת אין רע מוחלט.
אין הגדרה מוחלתת לטוב ולרע.
יש שני סוגים עיקריים של הגדרות:
1)הגדרות מוסכמות של הקהילה שבן אדם גר בה
2)של בן אדם אצמו
לכן לכל דבר יש צד הטוב, צד הרע וצד ניטראלי. הדעה של אנשים לגבי הדברנישפטת לפי מיקומם.
לדוגמה גניבה. עם בן אדם גנב פרוסת לכם בשביל משפחתו כי חסר כסף ועבודה הוא מצד המוכר זה דבר רע אך מצד הגונב זה דרך יחיד'ה לאחיל את ילדיו.
או נגיד רצח. עם מישהו רצח בזמן מלחמה זה לא דבר רע כי חלק ממלחמה זה דם אבל תספר לאימה של חייל שהרגת...........
כך זה גם לגבי דברים טובים.
שום דבר לא מושלם לכל דבר יש הרבה צדדים ולכל צד יש צופה!
או שזה לא טוב שכשמישהו רע שהוא בעצם חלק מהטוב במצב ההכי הכי טוב שהוא בלי להתווכח בכלל כחלק מהרע המוחלט, עושה מעשה רע, רק כחלק מהטוב?
[נערך על-ידי cp77fk4r בתאריך 2004/06/18 11:21]
Incognito, אני מסכים ולא מסכים.
אני מסכים שאי אפשר לאפיין מעשה בצורה מוחלטת כטוב או כרע. כלומר אי אפשר לומר שרצח זה רע, כי תלוי מתי. ואי אפשר לומר שלתרום כסף זה טוב, כי אם אתה תורם כסף לרוצח אז אתה מסייע לרצח. אבל פה מתחיל הבלבול, כי מי אמר שרצח זה רע? אתה מבין, אז גם אם תרמתי כסף לרוצח והוא רצח מישהו, יתכן שמהמישהו הזה היה עתיד להוולד היטלר ולעשות שואה בעולם... ואז התרומה שנתתי היא טובה. אבל מי אמר ש... *צנזור* זה רע? וכו'. מסקנה: המעשה מצד עצמו הוא לא רע ולא טוב, הוא ניטראלי. כפי שאמרת, הטוב והרע נובע מהיחס של האנשים או של החברה למעשה.
אני לא מסכים שאין הגדרה מוחלטת לטוב ולרע. כי גם אם לכל אחד יש את ההגדרה שלו, צריך להיות סיבה למה הוא הגדיר את הטוב דווקא ככה ולא אחרת. יש איזשהו "טוב" מוחלט שממנו הוא שאב את ההגדרה הפרטית שלו. לדוגמא (לא מחייב): נגיד ש"טוב" זה מה שמסתדר עם הרצון. עכשיו, נכון שלכל אחד יש רצון משלו ולכן כל מעשה יוכל להראות טוב למישהו אחד ורע למישהו אחר. נגיד אני רוצה לאכול גלידה, אבל אמא שלי רוצה שאני אהיה בריא. פה יש התנגשות, אם אוכל את הגלידה לי יהיה טוב ולאמא שלי יהיה רע, ואם היא תקח ממני את הגלידה לי יהיה רע ולאמא שלי יהיה טוב. לכן אין תשובה לשאלה: האם זה טוב לאכול גלידה? אבל יש תשובה לשאלה: האם מעשה שיסתדר עם הרצון הוא טוב? התשובה היא כן. ולפי הקביעה הזו כל אחד מגדיר את ה"טוב" שלו. בלי קביעה מוחלטת בלתי תלוייה, גם לא יהיו קביעות יחסיות.
עקרון דומה: האם יש משהו יפה? בעיני זה יכול להיות יפה, ובעיניך מכוער... אז אין יופי מוחלט? יש! אפשר להגדיר "יפה" כמשהו שכאשר האדם רואה אותו הוא נהיה שמח (שוב, הגדרה די שטחית. רק בשביל להעביר את העקרון), וזו הגדרה מוחלטת. ואז כשאני רואה משהו אני נהיה שמח, ולכן זה יפה לטעמי, אתה נהיה עצוב מאותו משהו ולכן זה מכוער לטעמך. מובן?
סיכום: אין טוב ורע מוחלט במציאות הגלויה, אך יש טוב ורע מוחלט במציאות המופשטת. כלומר יש הגדרה מופשטת לטוב ורע.
אני במאה אחוז מסכים איתך וזה מה שרציתי להגיד במילים:
"יש שני סוגים עיקריים של הגדרות:
1)הגדרות מוסכמות של הקהילה שבן אדם גר בה
2)של בן אדם אצמו"
פשוט לא היה לי כוח לפרט ועשית את זה בשבילי
תודה
(מתייחס להודעה שניה שלך)
אין לי פשוט קישרון כתיבה בעברית
אני הצגתי יותר את רעיון כללי ואתה הסברת אותו[נערך על-ידי Incognito בתאריך 2004/06/18 14:35]
כל עוד אתה מאמין ב-הכל לטובה...
ואתה לאו דווקא חייב לקחת את זה במובן התורני, שמשם זה לקוח...
סתם דוגמא-
ראיתי איזה תוכנית על השואה, והיה זוג עקר... לכאורה - דבר רע שקרה...
אבל אחרי זה, כשהגיעה השואה הם לקחו עשרות ילדים יהודיים והחביאו אותם כי הם ידעו מה זה ערך של ילדים...
קיצור - הכל לטובה! גם אם אתה לא רואה את זה בטווח הקצר, או בכלל!!!
נ.ב.-
אני יודע שזה לא "טוב ורע" במעשים, אבל זה רק כדי להמחיש את מה שאני מנסה לומר... קצת קשה להסביר את זה...[נערך על-ידי The Keeper בתאריך 2004/06/18 15:48]
תבין שמשאמרת זה לא שאין דבר כזה "רע" פשוט לכל דבר יש שני צדדים
כי זה בעצם טוב!
אתה רואה רע בגלל שהשכל שלך קטן מכדי לראות את הטוב שיש בזה.
ואז אפשר להסביר לפי דעה אחת שהכל טוב באמת, והרע הוא רק אשליה, או שחוסר הטוב הוא רק אשליה. או לפי הדעה השנייה שיש רע באמת או חוסר טוב באמת וכו'.
זה כמו שעיוור צבעים יגיד לך שאין צבעים בעולם... :\
אגב יש לי גם תיאוריה על צבעים... (סיפי הזכיר לי את זה)...
היא אומרת שהצבעים שאנחנו רואים, הם לא באמת...
זאת אומרת, העץ הוא לא באמת ירוק, הקיר לא באמת לבן, פשוט העין שלנו רואה את זה ככה...
המחשה-
דבורה רואה רק בצבע אולטרה-כחול את העולם, והיא חושבת שככה הוא נראה, אבל הוא לא, כי אנחנו רואים אותו אחרת...
הצבעים שאנחנו רואים קשורים לעין שלנו... אבל הם לא הבצעים האמיתיים...
ירים אצבע מי שהבין...! :)
קיצר עם אני הורג אותך זה באצם טוב כי הפורום ישתחרר מזיוני שכל שך?
אז מה באמת הצבעים האמיתים???
אם כל מין רואה את זה מנקודת המבט שלו אז מי המין הניטרלי שרואה את זה באמת
ועוד מחשבה
מי אמר שכל בני האדם רואים את אותם צבעים
הריה יכל ליהיות שמה שבישבילי זה לבן אז מישהו אחר רואה את זה בצבע שאני קורא לו צהוב אבל שנינו קוראים לו לבן כי שההינו קטנים אמא לימדה אותנו שהקיר הוא לבן והאמצע של הביצה הוא צהוב ומרות שאולי כל אחד רואה צבע שונה אבל קוראה לו באותו השם
עכשיו מי שהבין את זה הוא גאון
ובקשר לצבעים וכל השאר... ברור שכל ההשגה שלנו במציאות היא סובייקטיבית, היא מצידנו. לעולם לא נוכל לקבוע בוודאות משהו על המציאות, לא נוכל לומר שקיר הוא לבן או דשא ירוק. אנו מדברים על האופן בו אנו קולטים את המציאות. זה פשוט!
חוץ מכמה דיפקטים כמו נגיד יבר צבעים ויש עןד כמה דיפקטים דומים
לכן אם אתה רואה קיר לבן הוא באמת לבן
כל אחד רואה אותו לבן אפילו יבר צבעים כי לבן זה הוסף של כל הצבאים
בכל אופן, מה שיהיה יותר נכון לומר הוא: יש לקיר תכונה מסויימת שכאשר אור פוגע בו, הוא מוחזר בשלמותו ולכן נראה לנו שהקיר לבן, אך למעשה הקיר פשוט החזיר לנו את כל האור, לקיר אין צבע!!
אז מה? תאמרו שלאור יש צבע? גם זה לא מדוייק... אפשר לומר: כאשר האור פוגע בעין שלנו, נשלחים למוח אותות חשמליים מסויימים, בהתאם לתכונה של האור הפוגע, אם הוא שלם או לא. ומכיון שהוא אור שלם, המוח מפרש את האותות לצבע לבן. לאור אין צבע!!
וכן על אותה הדרך, גם למח אין צבע, וכו' וכו'[נערך על-ידי אביץ בתאריך 2004/06/19 22:34]
זה תלוי במוסכמות חברה...
למרות שיש כמה דברים שלא משנה איזה מוסכמות יהיו, הם לא נכונים.
ויש כאלה שלא משנה באיזה חברה אתה חי, הם יהיו נכונים.
אין לי כח לפרט, תקראו מה שכתבתי קודם...