הלכתי למסיבה -אמא, ודבריך נגנו כל הזמן באזני
אז לא שתיתי-אמא, והרגשתי גאה מאוד
בעצמי.
"אל תשתה-בן" תמיד אומרת אמא, "חזור הביתה בשלום",
אז למרות שאחרים הציעו לי, אמא, שתיתי
קולה במקום.
אני יודע שתמיד צדקת -אמא, ועשיתי את הדבר הנכון.
עכשיו המסיבה נגמרה-אמא, ואני יודע
שאגיע הביתה בשלום.
אני נכנס למכונית-אמא, ומתחיל לנסוע בזהירות,
וזאת רק בזכות הדרך שחינכת אותי
-אמא, האהבה והאחריות.
אני מתחיל לנסוע-אמא, בזהירות, בדיוק כמו שבקשת,
אך המכונית ממול-אמא, לא
מבחינה בי ופוגעת בי חזק.
אני שוכב כאן בצד הדרך -אמא, ושומע את דברי השוטר.
הנהג שממול שתה-אמא,
ואני הוא שצריך לוותר.
אני שוכב כאן גוסס, אמא הלוואי שתגיעי מהר.
איך זה קורה דווקא לי-אמא, ולא
לנהג אחר?
יש הרבה דם מסביבי-אמא, אני חושב שרובו שלי.
אני שומע את החובש-אמא, שלא נותר לעשות הרבה
בשבילי.
רציתי רק להגיד לך-אמא, לא שתיתי. אני לך נשבע!
אלו היו האחרים-אמא, אלו שהיו במסיבה.
הנהג
כנראה גם היה שם-אמא, בדיוק איפה שהייתי אני.
ההבדל הוא שהוא שתה ועוד חי-אמא, ואני איפה שהנני.
מדוע
אנשים שותים-אמא, זה יכול להרוס את כל החיים.
אני מרגיש כאבים חזקים עכשיו-אמא, חדים ודוקרים כמו
סכין.
הנהג שפגע בי-אמא, מסתובב סביבי, מביט ומהסס.
אני חושב שזה לא פייר-אמא, הוא שתה ואני פה
גוסס.
אל תדאגי לי-אמא, אמרי זאת לאחי ואבי וכל משפחתי.
גם כאגיע למעלה-אמא, אני יודע שתמיד תהיו שם
איתי.
מישהו היה צריך להגיד לו-אמא, שלשתות ולנהוג זה לא כדאי.
אם רק היו אומרים לו זאת-אמא, הייתי
עדיין חי.
נשמת אפי מתקצרת-אמא, עכשיו אני מתחיל לפחד.
אל תבכי עלי-אמא, גם ככה קשה להיפרד.
יש לי
שאלה אחרונה-אמא, לפני שאני עוצם את עיני.
אני לא שתיתי ונהגתי-אמא, אז למה איבדתי את
חיי????
תעבירו את זה הלאה ואולי זה יתן טיפת חומר מחשבה לאלו שאתנו
שמתגרים בגורל של אחרים כשהם שותים ונוהגים