בני אדם כבר טיילו בחלל, בקפסולות חד פעמיות (כדוגמת אפולו), במעבורות החלל (הרב פעמיות שספק אם הוכיחו את יעילותן), בתחנות חלל (למשל המיר או תחנת החלל הבינלאומית) ואפילו על הירח. למרות זאת עד היום לא חיו אלפי בני אדם בחלל, ואפילו לא מאות. גם אלו שחיים או חיו בחלל עד היום לא ניהלו אורח חיים ארוך מאוד (ואני לא בטוח האם אורח החיים שלהם יצרני).
בימינו יש כ9 מיליארד בני אדם על כדור הארץ, ויש ספק האם האנושות תוכל להחזיק כל כך הרבה אנשים בכדור הארץ- בלי שתפגע רמת החיים. נוסף לכך מתעוררות סכנות שכדור הארץ יפגע מגוף בחלל - שישמיד או יפגע קשה באוכלוסייה על כדור הארץ. האנושות נמצא בסכנה גם בגלל הקידמה הטכנולוגית - כעת יש למדינות רבות למדי נשק גרעיני וישנה סכנה שאחת מהן תשתמש בו, או שיקרה אסון כלשהו בדומה לאסון צ'רנוביל.
עקב הסיבות שנמנו לעיל על האדם לחשוב איך להרחיב את החיים מחוץ לכדור הארץ - לא אך ורק באמצעת עוד חלליות אלא גם בתוכניות לישוב אדם המוני בחלל שיוכל לקיים את עצמו באופן עצמאי ולא יהיה זקוק למשאבים מכדור הארץ- ישוב שכזה נקרא מושבת חלל.
מושבות חלל יוכלו לשמש את האדם לחקר החלל, לתיירות חלל ולניצול משאבים הנמצאים בחלל נוסף לאבטחת קיום האנושות.
תיכנון מושבת חלל הוא פרוייקט מסובך מאוד, יש לתכנן מערכות תמיכה בחיים (שיתיאמו את התנאים לחיים, תנאים כגון טמפרטורה,וחמצן), מערכות מיחזור ויצור מזון מתקדמות ומערכת תחבורה (גם בתוך הישוב - תחבורת פנים וגם בין הישוב לכדור הארץ- תחבורה חוץ).
כעת עומדים מספר רעיונות היכן להקים את מושבת החלל (על פי בחירת המקום יש לתכנן איך לבנות את מושבת החלל):
הירח
מאדים
החלל עצמו
מושבת חלל על הירח
הירח קרוב למדי לכדור הארץ ונוסף לכך כוח המשיכה עליו קטן פרטים אלו יאפשרו תחבורה נוחה יחסית בין הירח לכדור הארץ (ואפילו הצליחו בעבר כבר לשלוח מכדור הארץ לירח ובחזרה).
על הירח יש אורניום, חמצן, אלומיניום, מגנזיום וסילקון וחומרים נוספים. חומרים אלו יוכלו להוות חומרי דלק, ואולי יוכלו להוות הפרנסה של תושבי הירח (למרות שלא סביר כל כך שיהיה יבוא של מגנזיום נניח מהירח לכדור הארץ כיון שבכדור הארץ יש גם מגנזיום וודאי התחבורה התוך ארצית זולה בהרבה). על הירח נתגלו מים קפואים,מעיכים שהם מצויים או על פני השטח או בקרומו- עובדה זאת יכולה להיות נקודת זכות נוספת לישוב הירח.
בתמונה: משימת אפולו 17 כבר נחתה על הירח וצוותה הילך שם (כמובן שעם חליפות)
לירח שני צדדים- צד שמואר תמיד ע"י השמש, והצד החשוך- צד שלא מואר אף פעם. אם יחליטו לקבוע את מושבת החלל בצד המואר- יהיה לתושבים אפשרות לקבל אנרגייה מהשמש, כמו כן יחסך הצורך בתאורה- כיון שהשמש תאיר את המושבה. מצד שני, אני מניח שהקרינה בצד המואר של הירח רבה יותר, וכיון שאין אטמוספירה היא יכולה די להפריע.
מושבת חלל על מאדים
מאדים נמצא בנקודה לא רעה יחסית במערכת השמש- לא קרוב מדי כנוגה ולא רחוק מדי כפלוטו- כך אין בו טמפרטורות קיצוניות מדי, למרות זאת הטמפרטורה במאדים נמוכה. מאדים דומה בגודלו לכדה"א ויש לו אטמוספירה דלילה, על פניו מצויים מספר הרי געש ותעלות. בקטבים של מאדים מעריכים כי מצויים מים במצב קרח. למאדים יש אסטמוספירה דלילה ושדה מגנטי חלש למדי שלא מגנים מפני הקרינה- דבר זה יקשה על ישוב במאדים. התיישבות במאדים תוכל לספק לנו כלים שהתיישבות בירח לא תוכל לספק לנו, כיון שמאדים רחוק יותר הוא יאפשר להיות מעיין תחנת מעבר חשובה בהרבה מהתיישבות על הירח, נוסף לכך התיישבות על מאדים תאפשר לחקור אותו.
אחד הרעיונות המענינים יותר לישוב מאדים הוא תוכנית ל"הארצת מאדים" כלומר להפוך את התנאים במאדים לדומים יותר לתנאים בכדה"א. הרעיון להארצת מאדים הוא לגרום בדרך כלשהי לחמם את מאדים, כדי שקרחונים הנמצאים בקטבים יהפכו לגזים ויצרו אטמוספירה ויצרו יותר לחץ, כך תעלה הטמפרטורה במאדים ועוד קרחונים יהפכו לגזים ובתגובת שרשרת מאדים יהפוך לבעל אטמוספירה יותר עבה ויהיה בו יותר לחץ. נוסף לכך מתכננים לשים במאדים בתחילה צמחים שייצרו תנאים מתאימים לחיים- יפיקו חמצן (ואולי באמצעות ביוטכנולוגיה ישפרו את מהירות עשיית הפוטוסינטזה וכך הצמחים ייצרו יותר חמצן). יש לציין שהרעיון להארצת מאדים יקח כמה מאות שנים במקרה הטוב.
מושבת חלל בחלל עצמו
בתמונה: הדמיה של מושבת חלל בחלל
מושבת חלל בחלל עצמו יכולה להיבנות במקומות שונים בחלל. באופן כללי כדאי לבנות את מושבת הלל בנקודת לה -גראנז' נקודה בה המשיכה של גופים שונים מתאזנת פחות או יותר.
כדי ליצור משיכה במושבת חלל בחלל עצמו יהיה צורך לסובב כל הזמן את התחנה וכך באמצעות הכוח הצנטריפוגי (בעברית שזה נקרא כוח סירכוזי?) ליצור כוח משיכה. את האנרגיה במושבת חלל כנראה שיהיה ניתן לייצר באמצעות השמש. במושבת חלל בחלל עצמו יש מסה זניחה למדי, דבר שיקל מאוד את הטיסות ממושבה שכזאת אליה ולהיפך. לכאורה נשמע כאילו הקמת מושבת חלל בחלל עצמו קשה בהרבה מהקמת מושבה על מאדים- הרי במאדים יש לנו קרקע עליה אפשר להקים את המושבה, ובמאדים יש הרבה יותר חומרי גלם מהם נוכל לייצר דברים שונים, אך מצד שני למושבת חלל בחלל עצמו יש יתרונות משלה, ניתן יהיה להקים מושבה שבחלקה יש משיכה ובחלקה אין- חלק שאפשר יהיה לנצל לתובלה בתוך המושבה, נוסף לכך אפשר לתכנן מושבת חלל שניתן לשלוט במהירות הסיבוב שלה- וכך בכוח המשיכה של העצמים על פניה.
במושבת חלל בחלל עצמו יהיה צורך בהרבה מאוד טכנולוגיה חדשנית, שימוש רב מאוד במיחזור, הקמת אטמוספירה, ויצירת מערך מספיק גדול ליצור המזון של המושבה. את מושבת החלל ניתן לבנות בצורות שונות:
אם נבנה צורה כמשולש או ריבוע כוח המשיכה במושבה לא יהיה מאוזן, לכן כנראה אם תיבנה מושבה שכזאת היא תיבנה בצורה עגולה (טבעת/ גליל/ כדור).
לקריאה נוספת
Space Settlement באתר NASA- אתר מעניין מבית נאס"א שמציג בשפה פשוטה למדי את הבעיות והרעיונות המרכזיים בהקמת מושבת חלל. מעמוד זה ניתן גם להגיע למודלים מוצעים - מאוד מאוד מעניינים.
Space Colonization בויקיפדיה האנגלית
כתבה מעניית באתר Ynet - מתרכזת בעיקר בישוב מאדים.